על שום מה כפולים ארבעה זוגות במערת המכפלה?

בוא וראה כי מקום קבורת האבות והאמהות נמשך מעולמות רוחניים, כל מקום קבורה נמשך מאחת מאותיות שם הויה:

אדם וחוה                           ספירת כתר                  קוצו של יוד

אברהם ושרה                     ספירת חכמה                       י

יצחק ורבקה                       ספירת בינה                        ה

יעקב ולאה                         ספירת תפארת                    ו

רחל                                 ספירת מלכות                      ה

 

וכנגד הא תתאה משם הויה, היא ספירת מלכות, נתונה רחל בדרך אפרת היא בית לחם, עליה נאמר בפתח אליהו קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא - דְהָא עֲלָךְ אִתְמַר קול דּודִי דופֵק לְגַבָּאי בְּאַרְבָּע אַתְוָן דִּילֵיהּ. וְיִימָא בְהון פִּתְחִי לִי אֲחותִי רַעְיָתִי יונָתִי תַמָּתִי. דְהָא תַּם עֲונֵךְ בַּת צִיּון לא יוסִיף לְהַגְלותֵךְ.

...

תמונה בית השלום

כתיבת תגובה

6 תגובות בנושא “על שום מה כפולים ארבעה זוגות במערת המכפלה?

  1. ארבע אותיות הויה,
    בארבע עולמות: אצילות בריאה יצרה עשיה:
    י' באצילות, סוד שם ע"ב דיודין, כי כולם בחכמה עשית
    ה' בבריאה, שם ס"ג, כי אמא מקננא בכורסיא.
    ו' ביצירה, שם מ"ה, כי ו' ספיראן מקננין ביצירה.
    ה' תתאה בעשיה, שם ב"ן, כי מלכות מקננא באופן

    (תע"ס, ח"ג, פ"י, עמ. קמח, ח, האר"י)
    (עץ חיים שער מ"ב השער השני בסוף פ"ד)

  2. ד' מילואים יש בי"ה ו"ה.

    א) במילוי יודין, יו"ד ה"י וי"ו ה"י - שהוא בגי' ע"ב.

    ב) במילוי יודין וא', יו"ד ה"י וא"ו ה"י - שבגי' ס"ג.

    ג) במילוי אלפין, יו"ד ה"א וא"ו ה"א - שבגי' מ"ה.

    ד) במילוי ההין, - שבגי' ב"ן.

    ומילוי ע"ב, רומז על חכמה, שהוא י' דהויה.
    ומילוי ס"ג, רומז על בינה, שהיא ה' דהוי"ה
    ומילוי מ"ה, רומז על ז"א, שהוא ו' דהוי"ה.
    ומילוי ב"ן, רומז על מלכות, שהיא ה' תתאה דהויה

    (תע"ס, ח"ג פ"י, עמ. קמח, או"פ ה', בעה"ס)

  3. ונתחיל בביאר הברכה. ברוך תכוין בזה כי נודע הוא במשז"ל שבברכו' יוצר אור עד סוף גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל ק"ק דבריאה הנה היא בבחי' נקו' א' כלולה מי' ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד לכי ומעטי את עצמך וכונתינו עתה להעלותה עד מקום אצילותה שהוא כנגד החזה דז"א בסוד אב"א.
    ואח"כ נעשה אותה פר' שלם ונחזירנה פב"פ.

    והענין הוא כי ד' בחי' יש אל המל' כנ"ל בביאור משנת ד' ראשי שנים הם כו' הא' היא בחי' בסוד קשר של תפילין ש"ר תחת ג"ר שהם חב"ד דז"א ושם הניח' שורש א',

    עוד יש לה שורש ב' תחת חג"ת דז"א ושם הוא מקום החזה.

    עוד יש לה שורש ג' תחת נה"י דז"א תחת היסוד ושם הוא נקרא בסוד ה' אחרונה של הוי"ה,

    עוד יש לה שורש ד' למטה בהיכל ק"ק דבריאה ושם היא בסוד נקו' א' כלולה מי' אבל אין בה בחי' פר' ואז נקרא שם אדנ"י,

    ועיין בפ' חיי שרה בענין מערת המכפלה ותבין מה ענין ד' בחי' אלו היטב והנה כונתינו עתה היא להעלות' ולהמשיכ' אל שרשיה העליונים הד' אלו הנז':

    (שער הכוונות, רח"ו מפי האר"י, דרושי ראש השנה, דרוש ו')

  4. קם רבי יהודה ואמר
    בישיבה של חברינו בעלי המשנה הפרשה מגולה

    קמו
    והלכו הוא ור' ייסא ור' חייא.
    מצאו את ר' אלעזר בר' שמעון
    והיה מגלה סוד התפילין
    נכנסו לפניו
    ואמרו לו, במה מתעסק אדונינו
    אמר להם טעם התפילין אני אומר
    כי אשרי האדם המניח תפילין ויודע הטעם שלהן.

    יאמר לנו איזה דבר
    אמרו
    שמענו מאביך, שהקב"ה ברוב אהבתו שהיה לו לישראל, אמר להם, לעשות לו משכן
    כעין המרכבה העליונה של מעלה
    ויבא לשכון עמהם
    וזהו שכתוב,
    ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם
    (שמות כ"ה)
    ושמענו מאביך שכאן, במקרא הזה, נסתם טעם התפילין

    אמר להם בוא וראה
    המקדש נעשה כעין העליון
    בצורות מרכבותיו הקדושות
    ואחרי כן, השרה הקב"ה את שכינתו עמהם
    כענין הזה וכאופן הזה העירו החברים בעלי המשנה בטעם התפילין
    שאותו האדם המניחם, יהיה דוגמא למרכבות העליונות
    למרכבה התחתונה
    ולמרכבה העליונה
    כדי שתבוא המלכות שלו
    וישרה שכינתו עליו

  5. ביאור הדברים. כבר נתבאר סוד ב' המרכבות, ולשתיהן צריכים. כי יש מעלה במרכבה עלאה שלמעלה מחזה, שאינה במרכבה תתאה שלמטה מחזה. כי אין זווג נוהג אלא במחזה ולמעלה ששם פני אדם, ולא במחזה ולמטה שחסר שם פני אדם. וכן יש מעלה במרכבה תתאה שמחזה ולמטה, שאינה במרכבהעלאה שמחזה ולמעלה, כי מקום גילוי החכמה הוא בהמרכבה שמחזה ולמטה ולא במרכבה שמחזה ולמעלה לפיכך אין גילוי השלמות זולת בשתי המרכבות ביחד: כי מרכבה תתאה עולה ונכללת בזווג שיש מחזה ולמעלה במרכבה עלאה, ואז מתגלה החכמה במרכבה תתאה.

    וז"ש כגוונא עלאה אתעבד מקדש ברתיכוי קדישין, שהמשכן וכליו נסתדרו בדוגמא לב' המרכבות. כי אז עלתה מרכבה תתאה למקום מרכבה עלאה, ונכללה בזווג אשר שם, ואז נתגלה החכמה במרכבה תתאה, שה"ס השראת השכינה בתחתונים.

    כי צריך האדם המניח תפילין לכוון באלו ב' המרכבות והסדרים שבהם כי אז תבא המלכות של הקב"ה, וישרה הקב"ה שכינתו עליו. כי אין גילוי החכמה אלא בסוד המלכות שה"ס מחזה ולמטה, ונקראת שכינה. אבל אין זווג להמשכת החכמה אלא מחזה ולמעלה, וע"כ ע"י שתי המרכבות ביחד מתגלה השלמות.

    ולמדנו שיש בתפילין סודות עליונים ודוגמות שלהם. ויש בו מחזה ולמטה ששם המלכות, שלש מרכבות, בדומה לעליונים הקדושים, שהן סודות שלש האותיות של שמו הקדוש יה"ו. כי ג' מרכבות הן, שהן ג' אותיות יה"ו.

    ארבע פרשיות שולטות על ארבע אותיות שמו הקדוש. ועל כך הוא סוד הש' של שלש כתרים וש' של ד' כתרים, שפירושן, ג' מלכים שולטים בגוף, היינו מחזה ולמטה, שהם כנגד ש' דג' ראשים, ותפילין שעל הקב"ה למעלה שהם תפילין של ראש ותפילין של יד, והם ד' פרשיות, שהם כנגד ש' דד' ראשים.

  6. פירוש,

    שמבאר ההפרש בין מרכבה עלאה שלמעלה מחזה, למרכבה תתאה שלמטה מחזה.
    דהיינו שבמרכבה תתאה חסר פני אדם שה"ס ה' תתאה של שם הויה.
    ונמצא שאין במרכבה תתאה רק ג' אותיות יה"ו, וחסר ה' תתאה.
    ורק במרכבה למעלה מחזה יש ד' אותיות כולם.
    שיש בה רק ג' מרכבות שה"ס ג' אותיות שמו הקדוש הויה, יה"ו, שה"ס חכמה בינה תפארת, והמלכות חסרה, שהיא ה' תתאה.
    והם כלולות זו מזו ונבחנים לג"פ יה"ו, שהם ג' מרכבות, אחר שתעלנה להזווג שבמרכבה עלאה. ארבע פרשיות שבתפילין ה"ס חו"ב תו"מ והם שולטים על ארבע אותיות הויה, כי ארבע אותיות הויה, הם חו"ב תו"מ.

    ואומר, שז"ס ש' של ג' כתרים ושל ד' כתרים אשר הש' של ג' כתרים ושל ד' כתרים אשר הש' מג' כתרים רומזת על בחינת המרכבה התחתונה, שאין לה מעצמה אלא ג' אותיות יה"ו וחסרה ה' תתאה וה"ס ג' מלכים השולטים בגוף מחזה ולמטה שהם נה"י ונקראים מלכים משום שמחזה ולמטה שייך הכל אל המלכות.
    וש' של ד' כתרים רומזת על בחינת המרכבה עלאה שיש לה ד' אותיות הויה בשלמות. וה"ס ד' פרשיות של התפילין.

    (זהר חיי שרה, הסולם, קפח-קצב)

השאר תגובה