פרשת ויצא בנפש האדם פנימה

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

"וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה".

"וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה".

בפרשת ויצא יוצא יעקב מבאר שבע והולך לחרן, שם יתקן את מעשיו של אדם הראשון, בנסתר (בו תנתן לו לאה לאישה), ובנגלה בו ינשא עם בחירת ליבו רחל, אהובת נפשו ועיקר הבית. על יסוד התיקון הכביר הזה, שנושא יעקב על כתפיו, יזכה לשם ישראל. גם ספר הזוה"ק יעניק לו את הכינוי "שופריה דאדם הראשון", כלומר יופיו של אדם הראשון, המתוקן בקו אמצעי, המכונה בשם רחמים, או אמת, או תפארת.

שתי האחיות לבית לבן, הן שתי תכונות הנפש הנמצאות בכל אדם פנימה. לאה היא בחינת נסתר שבאדם והיא הנשמה. לכן היא נתנת ליעקב כשהיא מכוסה, והיא נמשלת לאמונה בחייו של אדם, שהיא מכוסה ממנו, ולעולם אינה נגלית, אלא נסתרת וחבויה, בעוד רחל היא בחינת הנגלה בחייו של אדם, ואת הנגלה אדם אוהב, הוא מרגיש, הוא חש. הנגלה הוא ביטוי מוחשי המתלבש בהרגשת הלב, או נתפס בשכל, ואדם אוהב להרגיש טוב בלב, ואוהב להבין דברים בשכל, זה נותן לו כח וחוזק, זה מלכד ומחזק את תחושת ה"אני" הנפרד, וישות האדם מתגדלת.

לאה, המיצגת את בחינת האמונה הנסתרת שבאדם, היא האישה השנואה. מדוע? מפני שהאמונה שנואה על האדם. מדוע? כי כאשר אדם מתקשר בקשר של אמונה, הוא ראשית כל חייב להקטין את עצמו, להגביל את עצמו ותפיסתו. הוא אומר: אני קטן, אין אני מבין הכל, ויש טוב שהוא גדול ממני, ואני, איני תופס אותו. הודאה שכזו שנואה על האדם, להודות בקטנותו, להודות באפסיותו ,כי זו למעשה הודאה מפורשת בקיום כוח עליון, שהוא גדול ממנו ובלתי נתפס.

רחל, המייצגת את בחינת הנגלה שבנפש האדם, והיא האהובה, מדוע? כי אדם אוהב לעבוד למען מטרה שהוא מבין אותה, למען מטרה שהוא אוהב אותה, למען מטרה הנראית לעין, לכן רחל היא הבחינה הנגלית בנפש האדם, והיא עיקר הבית, ולה מיוחסות גם שבע ספירות הבנין, שהן חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. בעזרת שבע ההארות הללו המאירות בנפשו של אדם יכול הוא לבנות את בנין הקדושה שבו, לכן נקראת רחל עיקר הבית, לומר עיקר הבנין. מה שאם כן לאה שהיא נבחנת לנסתר ולשלוש הספירות הראשונות כתר חכמה ובינה, שהן בחינת מחשבה, והן אינן נראות כמו שנראים המעשים הגלויים, כי המחשבה, היא בחינת נסתר.

כאשר יצליח יעקב לעבוד את ה' בנסתר, כלומר לעשות להשם נ"ר, ישתנה שמו לישראל,  "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל". היות ויעקב מצליח להתגבר על המקרים הרבים, ולהיות אחד, נקרא שמו ישראל שהן אותיות לי-ראש, להבדיל משמו אשר ניתן לו בלידתו יעקב, על שם העקב שאחז בו, ועקביים כידוע יש שניים, כך למעשה זוכה יעקב לתקן שני עקבים, והופך אותם לבחינת ראש אחד שהוא ישראל.

מה אנו למדים מפרשת השבוע לגבי עבודת השם? ב' הפכים: אדם לומד תורה כדי להבין את דרכי ה', וזה נמשל לחיבור של יעקב ברחל, ויחד עם זאת הוא צריך להאמין בה' למעלה מתפיסה והבנה וזהו בחינת חיבור של ישראל ולאה, וב' הפכים אלה מתקיימים באדם אחד, בו זמנית, והוא שלם.

שבת שלום

...

תמונה מתוך הסרט "פרסונה" של הבמאי אינגמר ברגמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה