שְׁכָן־אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה

בס"ד

שלום וברכה לכולם,

שכן ארץ

תהלים פרק ל"ז פסוק ג', כותב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה".

מהו "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" ?

ארץ מלשון רצון, מהו שְׁכָן אֶרֶץ ?

היה מודע לרצון שלך.

"וּרְעֵה אֱמוּנָה" מה פירוש ? כשם שהרועה מנהיג את עדרו אחר המדבר, בחפשו עבורו שטחי מרעה ומים, כך אנו תרים ומחפשים את האמונה. מודעים לרצונות ולצרכים שלנו, ויחד עם זאת מחפשים בנתיבי המחשבה מקום מרעה ומים רוחניים.

הדלק הרוחני ששימש את אבותינו היה האמונה, ככתוב, "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.הֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה".(בראשית ט"ו ה').

מחסור באמונה גורם ליעקב ובניו לרדת מצריימה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (בראשית מ"ז ד').

כאן המקום לשאול, מדוע קשור הרעב בארץ כנען, ארץ אמרנו מלשון רצון, מהו כנען, לשון כניעה. הביטוי ארץ כנען סובב על כניעה והתרפסות לרצונות ארציים, לכן במקום שיש כניעה לרצונות פיסיים, אין שאיפה לרוחניות, שמקורה בהתגברות על רצונות פיסיים.

גם במגילת רות מופיע הרעב, ידידנו, הפעם בהקשר הבא: וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; (רות א', א'). כאן מופיע הרעב בהקשר לתקופת שפוט השופטים. הופעת שם העצם שופט ברבים, סותרת את דברי אברהם אבינו ע"ה, בעניין סדום ועמורה, "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" ? ואת דברי דוד ע"ה, אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהוָה כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ (דברי הימים א' ט"ז).

ריבוי שופטים מצביע על הסתעפות ומורכבות מערכת המשפט, על ריבוי בעלי דין, וריבוי רצונות שאין להם כיסוי. והריב, כמו הרעב לא מאחרים לבוא. וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב--הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו. (רות א', א') ריב, רהב ורעב רוחני גורמים לאלימלך ואשתו נעמי, ושני בניו ללכת מבית לחם (לחם מסמל אמונה, לכן אנו אוהבים לאכול לחם טרי, ענף גשמי לשורש רוחני, כי את האמונה מחדשים כל הזמן) יהודה, (לשון הודיה המובעת בברכה שאנו מברכים על הלחם, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ) ממקום האמונה וההודיה, אל שדה מואב.

וממש מאותו אזור ממזרח לירדן, מספר משה רבינו ע"ה, הרועה הנאמן, על ארץ ישראל ,"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁתוְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ". דברים ח' ז' - י'.

פסוקים אלו היוו מקור השראה לירון לונדון שכתב את "מרדף" נחום היימן (אמונה) הלחין, וחווה אלברשטיין שרה.

מרדף

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=YC0gF0jZgxs&w=425&h=349]

כתיבת תגובה