שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד

בס"ד

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שעלה, והלל ונתעלה למעלת אדם. (גימטריה מ"ה)

ויש להבין כי כל התורה כלולה באדם אחד.

אדם הראשון נועד היה לחיות אֶלֶף שנים (אדם אחד מאלף מצאתי, קהלת ז' כ"ח) אך משחטא (וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה [תרד+מ"ה] עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן, בראשית ב' כ"א,) ניטלו ממנו שבעים שנה (יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ, בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. תהלים צ'  י' ) וניתנו לדוד.

חטאו של אדה"ר היה שנפל ונרדם וירד מרום מעלות מ"ה. [משום שהשינה הוא אחד מששים (חלקים) במיתה.] כדי לפרוע את החוב שנטלה שנתו של אדה"ר, היה דוד צריך להחזיר אחד משישים החלקים שנטל אדם, כשנפרד מעץ החיים, בעת שישן. כיצד פרע דוד את חובו של אדה"ר ?  היה דוד ישן כסוס, שישים נשימות חסר אחת, ואת אותה נשימה שהיה דוד מחסיר, היה מעלה יחידה לבוראו, ופורע חובו של אדה"ר. שנאמר, לוו עלי (בשנתו של אדם) ואני פורע ( בנשימה יחידה של דוד).

ויש להבין איך נתעלה דוד ברום המעלות, כי השב מאהבה, הוא הזוכה לתכלית הדביקות, דהיינו רום המעלות .