וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא--חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת (פרשת כי תשא, שמות ל"ב, פסוק ט"ז)
תלת אצבעין מתייחדין בקולמוס לכתיבה, ועלייהו אמר בן זומא, אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשלש אצבעות, ותרין אצבעאן אינון דסמכין לון, ואינון כתרי גלימי דסחיפי אהדדי. רזיא"ל איהו אוריא"ל. ועליה אתמר וזה זכר"י עם ו"ה רמ"ח, ודא רזיא"ל, שמי עם י"ק שס"ה ש'מועא"ל מ'טטרו"ן י'הוא"ל ראשי תיבין שמי, חסדיא"ל מסטרא דחסד, גבריא"ל מסטרא דגבורה, אוריא"ל מסטרא דעמודא דאמצעיתא, בכל סטרא אלי איהו מסטרא דאם, ואינון אל"י א' כתר י' חכמה ל' אימא עלאה, דאיהי מגדל עוז שם ה':
שלוש אצבעות מתייחדים בקולמוס לכתיבה, ועליהן אמר בן זומא, אין בין מים עליונים למים התחתונים אלא כשלוש אצבעות.
באור הדברים: כף היד כוללת חמש אצבעות: אגודל, אצבע, אמה, קמיצה וזרת: בלשון הספירות האגודל נבחן לספירת כתר, האצבע נבחנת לספירת חכמה, האמה לספירת בינה, הקמיצה נבחנת לספירת תפארת, והזרת נבחנת לספירת מלכות.
אומר בן זומא אין בין מים עליונים למים תחתונים אלא כשלוש אצבעות. מה הן שלוש האצבעות האוחזות בקולמוס לכתיבה ? שלוש האצבעות הן האגודל, האצבע והאמה, או בלשון הספירות כח"ב (כתר חכמה בינה), אומר בן זומא, ההפרש בין מים עליונים למים תחתונים הוא שלוש אצבעות, כלומר, כל ההפרש בין השפעה לקבלה, או בין בורא לנברא הוא שלוש אצבעות, כלומר שלוש ספירות ראשונות, המציינות את הכוח הפועל, או השכל הפועל, לעומת הנברא או המקבל הגשמי. אומר בן זומא מהי השפעה ? שלוש אצבעות, או שלוש ספירות האוחזות באחד, במקרה שלנו קולמוס. יותר משלוש אצבעות לא יכולות לאחוז בקולמוס, נסו והווכחו. השתיים הנותרות הן רק תומכות, שנאמר, ותומכיה מאושר.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=l4Bc-oCALVc]
כתיבה וחתימה טובה.