זהר פרשת ויקרא, מעשה בעשיר אחד שלמד תורה

שלום וברכה לכל בית ישראל,

פרשת ויקרא עוסקת בהקרבת קורבנות, קורבן הוא מלשון התקרבות, ועיקר הפרשה עוסק בהתקרבות והתקשרות אל ה', באמצעות הקרבת הנפש הבהמית שלנו.

בזהר פרשת ויקרא אות קכג, מספר לנו רבי שמעון בר יוחאי את סיפורו עשיר אחד, שבא לפני כהן להקריב קורבן של שתי יונים. הכהן סרב להקריב את הקורבן, ואמר לעשיר כי קורבן של שתי יונים אינו שלו, (כלומר קורבן של שתי יונים לא מתאים לכפר על החטא שחטא), והעשיר הלך עצב אל ביתו מחמת שלא רצה הכהן להקריב את קורבנו. כאשר בא אל ביתו שאלו אותו אחיו מדוע הוא עצב, והוא סיפר להם את הסיפור, אחיו הסבירו לו מדוע לא יכול היה הכהן להקריב את קורבנו, וזאת משום שחטאו של העשיר הוא חמור יותר, ומתאים לו פר לכפר עליו ולא שתי יונים. העשיר היה תמה על פסיקת אחיו, היות שהוא סבר כי חטא במחשבה אינו דבר חמור כל כך. שצריך להקריב עליו פר אחד לעולה, ונדר העשיר נדר, שלא יעלה על ליבו מחשבת חטא. הנה הדברים:

קכד) אמר להו ומה וכו׳: אמר להם, ומה כל כך חמור מחשבת החטא, שצריכים להקריב עליה פר אחד לעולה. נודר אני, שלא אעלה עוד על לבי מחשבה של חטא. משם ולהלאה מה עשה. כל היום עסק בסחורה, ובלילה היה ישן, וכשהקיץ משנתו, היה קורא לאחיו, ולמדו אותו דברי תורה. והיה לומד עד שעלה אור היום, ונמצא יודע ללמוד תורה. והיו קוראים אותו, יהודה האחר. יום אחד פגשו ר׳ ייסא סבא, והיה מחלק רכושו חציו לעניים וחציו לסחורה על הים ע״י אנשים יורדי ים. והיה יושב ועוסק בתורה.

הרחבת הדברים: אותו עשיר לא הבין מדוע מחשבת החטא חמור כל כך שצריך להקריב עליה פר אחד לעולה, והנה יש להבין כי מחשבת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומחשבת האדם המתוקן, שואפת גם היא להיטיב לנבראיו, ואותו עשיר חשב להיטיב לעצמו, מחשבה שכזו מושכת אור לכלי קבלה וגורמת לשבירת הכלים, כי אור מטרת הבריאה שהוא להיטיב לנבראיו לא יכול לשרות בכלים דקבלה, כלומר ברצונות עצמיים שהם עבים, ומטעם שינוי הצורה שבין האור לכלים, מסתלק האור מן הכלים, מה שמכונה בשפת הקבלה "שבירה", לכן על חטא שכזה, במחשבה, יש להקריב פר אחד לעולה, כי פר נבחן לקו שמאל ואור ישר, ואותו צריך להקריב על מנת להתקרב לבורא עולם.

אותו עשיר הבין כי חטא שבמחשבה הוא חמור, ונדר נדר שלא להעלות על ליבו מחשבת של חטא, לכן שינה את דרכיו, כיצד? כל היום עסק בסחורה. בלילה, כלומר בזמן קטנות היה ישן, ומוחין שלו היו מסתלקים, וכשקיץ משנתו היה קורא לאחיו, כלומר למצבי הנפש המאחים והמחברים שלו, ולמדו אותו דבר תורה. והיה לומד עד שעלה אור היום, ונמצא יודע ללמוד תורה, כלומר לימוד שמביא לידי מעשה נקרא בשם ידיעה, והיו קוראים אותו יהודה האחר, כאן מספר רבי שמעון כי לאחר שנמצא כי יודע העשיר ללמוד תורה, היו קוראים יהודה האחר, כי יהודה הוא לשון ידיעה והודאה, כי הזווג לקבלת החכמה נקרא בשם ידיעה, והעלת התודה היא האור חוזר שמעלה התחתון לאחר הזווג.(תהלים ק', מזמור לתודה).

יום אחד פגש אותו רבי ייסא סבא, סבא בארמית הוא זקן, וזקן נוטריקון, זה קנה חכמה, וכאשר פוגש אותו רבי ייסא סבא, כלומר כאשר פוגשת החכמה האלוקית המלובשת ברבי ייסא סבא את יהודה האחר, היה מחלק יהודה האחר, חצי רכושו לעניים, וחצי לסחורה על הים, ע"י יורדי ים, כלומר חצי מרכושו היה נותן לעניים, כלומר למלכות שהיא עניה ודלה ולית לה מגרמיה ולא מידי אלא מה דיהיב ליה בעלה, שאין לה משלה ולא כלום אלא מה שנותן לה ז"א בעלה, וחצי מרכושו לסחורה על הים, לפי ברכת יעקב לזבולון, "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן" בראשית מ"ט) ולפי ברכת משה, "וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ; עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק; כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל". (וזאת הברכה) וכך באמצעות שילוח מחצית מרכושו לסחורה על הים, נמצא שהוא תומך בבעלי האמונה המלובשים ביורדי הים, ומדוע נקראים יורדי הים, מפני שהחכמה מכונה בשם ים, וכדי להיות בקי בים החכמה, צריך אדם להיות בעל אמונה גדול, כדי לרדת בעומק פרטי החכמה, כי רק מי שהוא בעל אמונה גדול מסוגל לרדת אל ים החכמה באמונה, שהוא יִמָשה מתוכו בחיים.

נמצא אותו יהודה האחר, מחלק חצי מהונו לעניים, זהו קו שמאל, חצי מהונו לסחורה על הים, זהו קו ימין, והוא עצמו יושב ועוסק בתורה, ןזהו קו אמצעי, ככתוב ועתיק יומין יתיב, (זהר בראשית א', מאמר נעשה אדם אות קנט).