שלום לכולם,
מדוע היה הטלה אלוהי המצרים, מה מיוחד בטלה, שאין בשאר בעלי החיים והבהמות, ומדוע כדי לצאת ממצרים, היה צריך לשחוט אותו, כלומר מדוע כדי שה' יפסח על בתי העבריים במצרים, היו צריכים לסמן את המשקוף בדם הטלה, מה מסתתר מאחורי כל הסמלים הללו, והאם המצרים הם עם קדום שישב על גדות הנילוס באפריקה, או שמצרים היא תכונה הטבועה בנפש האדם פנימה, נשתדל להשיב על שאלות אלו אחת לאחת.
האם ארץ מצרים היא מחוז של חולות אינסופיים, גמלים העולים מן המדבר, עצי תמר השזורים לאורכו של הנילוס, או שמצרים הוא שם המעיד על תכונה פנימית. נתבונן בשם מצרים. לשם מצרים משמעות כפולה, כמו למשקפיים (כפל עדשות) לאופנים (ב' אופנים) לאבני ריחיים (ב' אבנים). כאשר נחלק את השם מצרים לב' חלקים, נראה את הדבר הבא: מצר - ים, כאשר החלק הראשון של המילה מעיד על השורש, צר, והחלק השני מעיד על היסוד הכפול, סיומת אַיִם, כמו במילים אופניים, מכנסיים, גרביים. כלומר המילה מצר - ים, מעידה על כפל צר, כלומר פעמיים צר, או מצר. לומר הפעם הראשונה של המיצר היא צמצום האינסוף לצורה, למשל כאשר ילד מצייר פרח. לפני שהוא מצייר פרח על הדף, הדף לבן. כאשר הוא מצייר צורה של פרח על הדף הלבן, הוא מצמצם את השטח של מה שהיה פעם לבן (משל לאור אינסוף ב"ה) היות שהציור של הפרח תופס מקום של מה שהיה פעם, לפני הציור, שטח לבן.
כלומר הציור של הפרח, הוא הצורה הראשונה, או הצמצום הראשון, כעת ההתסתכלות והמחשבה, כי הצורה הזו, היא בטוי יחיד לאינסופיתו יתברך, זהו צמצום שני, מצרים, כפל צר, או התפיסה למשל כי שמחזיק בפרח, מחזיק באינסופיותו למשל, זה סוג של "חשיבה מצרית".
בטוי נוסף ל"חשיבה מצרית", היא כל סוג של מחשבה שמנסה להצר את צעדיו של האדם בעולם. למשל אדם נולד למשפחה מסויימת, להורים מסויימים, לשכונה מסיימת קיבל חינוך מסוים, השפעה מסויימת. כל אלו יצרו או ציירו בו צורה, כאשר אדם מאמין שהצורה הזו אליה הוטבע היא "סיפור חייו", או ה"אמת", או "מצבו המוחלט", היא חשיבה מצירה שניה, זו היא למעשה תפיסת מצרים שבנו. "אני לא יכול לצאת מהסיפור שאני מספר לעצמי על עצמי, אלו הם הורי, אלו הם חיי, או מה שכתוב על דף קורות החיים שלי אלו הם חיי". כל זהאינו אינו נכון בעליל, ולא רק שאינו נכון, אלא אף גורם לנו להשתעבד לסיפור המיצר את חיינו. וזאת לא הכוונה, הכוונה היא שנצא לחופשי "מסיפור חיינו", ממה שאנו מספרים לעצמינו, הכוונה היא שנצא לחירות, למרחבי הנשמה, למצב שבו לא אנחנו משמיעים, אלא למצב שבו אנו שומעים. כי במרחב השמיעה יכול אדם לצאת ממיצרי חייו, מצורת חייו, ויותר מכך מהאמונה הכוזבת כי ציור וצורת חייו הם הדבר האמיתי.
מדוע היה הטלה אלוהי מצרים
מה מיוחד בטלה? אומר האר"י הקדוש בשער הפסוקים, "טלה", גימטריה, "דם", דם בחילוף אותיות הוא מד, כלומר מהו טלה בפנימיות, כל מה שאנו יכולים למדוד. טמפ', נוזלים, משקל, מהירות, כל מה שאנו יכולים לספור ולמנות. כל מה שתופס שכל האדם. כלומר הטלה, מסמל את כל מה שיכול בר דעת, להשיג בדעתו. לכן היה הטלה אלוהי מצרים. ולא רק בעבר, או גם בהווה ממש עכשיו. אדם שחושב שהוא יכול למדוד, לשקול, לתפוס הכל בכח שכלו, מאמין באלוה שנקרא טלה, כי פנימיות השם טלה רומז על דם ומידה, שעניינו הוא שכל דבר אפשר למדוד לשקול ולאמוד, בסגנון של "הכל שפיט", ויותר מאשר הוא מאמין באלוה שנקרא "טלה", הוא נמצא במצרים.
לכן נתבקשו ישראל במצרים לשחוט את ה"טלה", שהוא מסמל את המידה, השקילה והמדתיות, המאפיינת את תפיסת אנוש בשר ודם, ולסמן בדם הטלה השחוט, את הכניסה לבתי העבריים במצרים, לומר, לנו אין תפיסה או מידה במופלא ממנו. כפי שכתוב פתח אליהו זכור לטוב, לית מחשבא תפיסא ביה כלל, לכן התנאי של פסיחת ה' על בתי העבריים במצרים, הוא הקרבת קורבן הפסח, כי באמצעות שחיטת הטלה, המסמלת את שחיטת אמת המידה האנושית של בשר ודם, יכול האדם להתקרב לה', למושכלות האלוקיות, למוחין דחירות. לכן נקרא חג הפסח חג החירות, חירות משיעבוד מצרים, משיעבוד לצורה המיצרה את מחשבת האדם ואמונתו.
כל טוב הצלחה וברכה