שלום לכולם,
בפרשת ויגש יורדים ישראל ובניו מצריימה לשבור שבר אצל יוסף המשנה למלך מצרים, יוסף מכין אותם למפגש עם פרעה ואומר להם אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה אֵלָיו, אַחַי וּבֵית-אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי. וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי-אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, הֵבִיאוּ. וְהָיָה, כִּי-יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה; וְאָמַר, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם. וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-עַתָּה--גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם-אֲבֹתֵינוּ: בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן.
כלומר יוסף לא מסתפק בהודעה שלו למלך מצרים על הגעת אחיו ובית אביו למצרים, כלומר "בעדכון חדשות", אלא הוא מכין אותם לשיחה ישירה עם פרעה, כמו עורך דין המנחה את מרשו לדבר בבית המשפט, ומסביר להם כי אם ישאל אותם פרעה למעשיהם, יאמרו כי הם אנשי מקנה מנעוריהם עד עתה וגם אבותם, כדי שישבו בארץ גושן, וכאן גם נותן יוסף טעם, כי תועבת מצרים כל רעה צאן.
נשאלת השאלה, מה פירוש בטוי "אנשי מקנה" אשר נוקט בו יוסף לתאר את משלח ידם של אחיו ואבותיו, מדוע הבטוי "אנשי מקנה" הוא מילת מפתח לישוב אחיו בארץ גשן, מהי ארץ גשן, מדוע היא מקום מושבם של רועי הצאן, ומדוע תועבת מצרים היא כל רעה צאן, נשתדל להשיב על שאלות אלו אחת לאחת.
כאשר משתמש יוסף בבטוי "אנשי מקנה" הוא למעשה רואה בבטוי "מקנה" שתי מלים מ"ה ק"נ, כלומר שם מ"ה הוא כעין קן שם מקנן המקנה, נסביר את הדברים: הנה ידוע שמו הפשוט במידת הרחמים נכתב ד' אותיות י' ה' ו' ה' וגימטריה שלו כ"ו, שם הוי"ה פשוט יכול להכתב במילוי האות א' והוא יכתב: יוד הא ואו הא, גימטריה של שמו במילוי האות אלף הוא 45 או מ"ה, או אד"ם, כלומר כאשר נוקט יוסף בבטוי "אנשי מקנה" הוא מתכוון לכך שאחיו ואבותיו הם אנשים העוסקים ומקננים כמו ציפור בשם מ"ה, הוא שמו הגדול במידת הרחמים הוא צלם אלקים, שהוא רוחניות גמורה ואין להם שום סיג ושיח עם העולם הזה, לכן הם וצאנם אינם מהוים איום על פרעה ומצרים, כי פרעה ומצרים מסמלים את צרות המוחין של של העולם הזה, מצרים, את מיצר הצורה, שכל צורה באשר היא ממעטת אינסופיותו יתברך, ופרעה אותיות ערף ה', מסמל את הניתוק שבין הראש והגוף כי הראש והגוף מחוברים בצוואר ובעורף, ופרעה אותיות ערף ה', שהוא עורף את הראש (שהוא משל למחשבת ה' שהיא להטיב לנבראיו) וכל חיותו באה מן הגוף הצר שיכלה וימות כמוצר שפג תוקפו ביום פקודה.
לכן אומר יוסף "אנשי מקנה היו עבדיך" היו בלשון עבר, הי"ו גימטריה כ"א שהוא שם אהי"ה שהוא בספירת כתר, וזאת אומר יוסף כדי ששום גורם לא יוכל לפגוע בהם, כי בספירת כתר לא משיג אף אדם, היות שהוא טמיר ונעלם.
מכאן גם ניתן להבין מדוע תועבת מצרים היא כל רעה צאן, כי כאשר פועה הצאן הוא פועה ומבקש "מֶה, מֶה", כלומר הוא פועה ומחפש את שם מ"ה בניקוד סגול, לכן חזקה על כל רועה צאן שיביא את צאנו אל הכלל הנרצה הוא שם הוי"ה במלוי אלפין, שם מ"ה, כי הצאן נקרא צאן על שום היציאה מן הקדושה ועל הרועה להחזירו ולהכניסו תחת שם מ"ה, לכן פועה הצאן ומבקש "מֶה, מֶה", לחזור אל הקדושה והרועה מביאו אל שם מ"ה הוא שמו הגדול במידת הרחמים, לכן תועבת מצרים כל רועה צאן, ומדוע נוקט יוסף כל רועה צאן ולא רועה צאן בלבד, כי מילת כל סובבת על היסוד הקדוש המחבר שמים וארץ ככתוב כי כל בשמים ובארץ (דברי הימים א' כט י"א) ומצרים בזים את היסוד הקדוש המחבר שמים וארץ, כי הם רוצים רק את הארציות, רק את העולם הזה ותועפותיו, ואין להם חלק לעולם הבא, לכן הם בזים את הצאן הפועה המבקש "מֶה, מֶה", שהוא שם הוי"ה במילוי אלפין שהוא גימטריה אד"ם, שהוא רוחניות גמורה, ובזים עוד יותר כל רועה צאן, כל נסיון להחזיר את צאן הנשמות לקדושת שם מ"ה.
לכן בפרק מז ד' כאשר נפגשים אחי יוסף עם פרעה הם אומרים, "יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן", עבדיך וודאי, כי עבדי ה' הרועים את צאן הנשמות אל שמו הפשוט במידת הרחמים, נמצאים תמיד בשמחה ולכן ישבו נא בארץ גשן, שהיא מקומם.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
נ.ב
לאה גולדברג שבקרה פעם באחד הקיבוצים אל מול הגלעד ונכחה בלינה המשותפת, שכאבה לה עד מאוד כתבה את השיר ערב מול הגלעד, הנה שורות מתוכו:
"ישוב טלה אל חיק האם,
ישכב בדיר וירדם,
והכבשה תשק אותו,
והיא תקרא אותו בשם"
ואולי זה הענין, לקרוא בשם, כי כאשר אדם קורא בשם, הוא קורא בשם של מה או מי שחסר לו
כל טוב לכולם וחג אורים שמח