רשימה המוקדשת לט"ו באב הקרוב
משחר ההסטוריה, מבקש האדם לעוף, אומנם רגליו נצבות על הקרקע אך מבקש הוא להיות בשמים, אחד הבטויים לכך הוא חלום הסולם של יעקב. חלום רב עוצמה המבשר טובות, דקות אחדות לפני שהוא מגיע לבית חמיו, להשתעבד לשקריו הלבנים, לשאת את בנותיו, לגדל את ילדיו, להרבות את צאנו, ולהכפיל ולשלש את עושרו. בקצור החלום ושברו, לא במשמעות של חלום ופתרונו, אלא החלום המופלא וההתרסקות אל קרקע המציאות.
לא רק יעקב המקראי חולם להיות בשמים אלא גם יענק'לה רוטבליט הפליא לתאר בשירו "רואים רחוק רואים שקוף", את המועקה הבלתי נסבלת להיות בן תמותה, אחוז במיצרי הנפש ובמעגלים שהטביע בנו הטבע. "צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוס כנפיים ולעוף, אין מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק, רואים שקוף".
את אותה מציאות מתאר דוד שמעוני בשיר, "מי יתנני עוף" שכתב ללחן עממי בוכרי
מִי יִתְּנֵנִי עוֹף
צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
בִּנְדוּדֵי אֵינְסוֹף
נַפְשִׁי מַה מִתְעַנָּה
מִי יִתְּנֵנִי עוֹף
צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
אֲשֶׁר בַּקֵּן הַטּוֹב
תָּנוּחַ שַׁאֲנַנָּה
אֲהָה כְּעוֹף נְדוֹד
אָנוּד אֲנִי גַם כֵּן
אַךְ עֵת אִיעַף מְאֹד
לָנוּחַ אֵין לִי קֵן
בכתבי האר"י מופיע "עוף" הן שש הויות, מה פירוש ואיך זה קשור לרשימה זו? היות שגימטריה של הוי"ה אחת היא כ"ו או 26, נמצא כי שש הויות, או שש פעמים 26 הם 156 או "עוף", על מה מעידה הגימטריה? האיכות של ה"עוף" מסוגלת להכיל שש קצוות (ו"ק) של עולם החומר לכלל אחד ולעוף באמצעותו, ומה מלמדנו זה? כוח האחדות יכול לרומם אותנו מעל מציאות החומר, כוח האחדות הוא הכוח הרוחני שבאדם, לכן כתב המשורר מי יתתני עוף, מי ייתן לי את הכוח לאחד את כל הקצוות, את כל הייסורים, למרכז אחד שאוכל לעוף איתו, אך היכולת לעוף אינה מספקת היא אומנם נמשלת לאיכות של ספירת התפארת, אך אין בה מנוחה, מנוחה נמצאת בספירת הבינה, שם נמצא הקן, שם נמצא הבית, שם נמצאת אימא שלום.
ואנקדוטה קטנה:
מסכמת האסטרונאוטית האמריקאית, פגי וויטסון, ששהתה 288 יום בחלל, "המסע עבר במהירות אבל השבוע האחרון חלף לאיטו. "ברגע שמתחילים לחשוב על החזרה הביתה, נראה שהזמן עובר הרבה יותר לאט", והוסיפה: "אתגעגע מאוד לחופש שבלצוף ולזוז בעזרת הנגיעה הקלה ביותר. במיוחד בימים האחרונים שאחרי החזרה, כשכוח המשיכה מזעזע".
שנה טובה לכל