שלום לכולם,
עורך העיתון עומד לימין בעלי העיתון ומתחתיו, ממש כמו בהנהגת העולמות חכמה עומדת לימין הכתר ומתחתיו
מספרת לנו מסכת יומא (לז) כי אסור ללכת אחורי הרב, ומוסיפה, "שלושה שהיו מהלכין בדרך: הרב באמצע, גדול בימינו וקטן משמאלו. והיות ואנו יודעים כי כל הנאמר בו אסור, הוא למעשה בלתי אפשרי, מה מלמדנו האסור הזה, ומה שורשו בהנהגה הרוחנית נראה בספר אדיר במרום שכתב רמח"ל.
הנה הציטוט: "וזהו ענין שאסור ללכת אחורי רבו אלא מצדו (יומא לז) וזה כי אין האורות מאירים בתוקפם אלא בקו האמצעי שלהם, כי הוא העיקר בהנהגה, ובב' הצדדים אינם מאירים אלא הארה לא עיקרית. ולכן לא עמדה במישור תחת הכתר, אלא באחד הצדדין". אדיר במרום עמוד רנ"א.
הרחבת הדברים: הרב הוא משל לספירת כתר, שהוא ממצע בין האינסוף לנברא, והוא השראת העליון על התחתון, היות שספירת חכמה היא תחילת הפרצוף התחתון, כלומר של הנברא, היא יראה מלעמוד תחת הכתר ממש, היות שהוא אש אוכלה, לכן החכמה היא לימין הכתר ביחס של אלכסון אליו, וזה מה שמספרת לנו מסכת יומא שלושה שהיו מהלכין בדרך, אלו שלושת הספירות הראשונות: כתר חכמה ובינה. הרב באמצע הוא משל לספירת כתר, גדול בימינו הוא משל לספירת חכמה, קטן לשמאלו הוא משל לספירת בינה, ומדוע קטן יחשב? היות שעל הבינה נאמר כי חפץ חסד הוא, וחסד נבחן לקטן ביחס לחכמה.
לכן האסור ללכת אחורי רבו הוא לא מחמת עונש, חס ושלום, זו תפיסה ילדותית, האסור ללכת אחורי רבו, הוא משום שבלתי אפשרי לעמוד תחת הכתר, מעוצמת ותוקף ההארות הניתנים בקו אמצעי, לכן לעיתים נמצא שהחכמה עומדת תחת הכתר מצד ימין, או לפעמים משמאל (כתבי האר"י) אך לעולם לא במישור תחת הכתר, כי לא יהיה קיום לעולם.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן