בס"ד
בשלהי מלחמת העולם השנייה, בהיותו סופר גולה בארה"ב, כתב ברטולד ברכט את המחזה, מעגל הגיר הקווקזי. בעלילת המחזה מתאר ברכט פלישה איראנית לארץ קווקז, שבעקבותיה נאלצים התושבים לברוח. בין הנמלטים נמצאת גם אשת המושל (שנרצח כתוצאה מפלישה) שממהרת ליטול את שמלותיה המפוארות עימה ושוכחת במרוצת המנוסה את בנה התינוק מיכאל בעריסה.
את העולל מוצאת אחת מנערות המטבח ומגדלת אותו תוך כדי סיכון ממשי לחייה, היא אף נשאת שלא מרצונה לאחד האיכרים הנקרה בדרכה, וזאת כדי להבטיח מאכל ומחסה לבנה המאומץ. בחלוף השנים מופיע חייל עם צו בית דין המוציא את הילד מרשות אימו המאמצת כאשר הסיבה לצו הפתאומי הוא רצונה של אימו יולדתו לזכות בירושת בעלה המת.
ליבת המחזה של ברכט הוא המשפט, למי תנתן חסות על הילד? לאם המולידה או לאם המאמצת? למשפט יושב אצדק, ליצן שיכור שוטה הכפר. אצדק מצייר מעגל גיר על הרצפה ומניח את הילד במרכז המעגל. הוא מבקש מהנשים למשוך בידי הילד, ומי שתהיה חזקה יותר ותמשוך את הילד לעברה, תזכה בו. האם המולידה אוחזת בילד כל-כך חזק, עד כי האם המאמצת חוששת כי ידו של הילד תתלש ממנו, והיא מרפה מאחיזתה. השופט פוסק כי הילד ינתן לאימו המאמצת שהיא רחומה, וחרפה נפשה בעדו.
עיגולים ויושר לפי הקבלה
במחזה אשר במרכזו המשפט ניתן לראות שתי גישות לחיים, האחת היא של חסד שתכונתו חמימות והתפשטות ללא הגבלה המיוצגת ע"י האם המאמצת, העושה כל מה שביכלתה לעשות כדי להיטיב עם הבן, היא נשאת לאיכר מזדמן, ומגנה עליו מסכנות החיים. כאשר את הגישה השניה מייצגת האם המולידה, בעלת האינטרס הישיר, היא מעונינת בחסות על הילד, רק משום שהוא מבטיח לה את ירושת בעלה המנוח.
השופט מכניס את משתתפי המשפט לחד"ר (חסד, דין, רחמים) עגול. באותו חדר באות לידי ביטוי התכונות המיוצגות במשפט (חסד, דין רחמים). בנקודת הפתיחה במשפט שתי האמהות נמצאות במרחק שווה מהילד הנמצא במרכז המעגל המבטא חסד.
האם המולידה מושכת את הילד אליה מחוץ למעגל ומגלה את כוח הדין והאינטרס הישר.
לנוכח המראה הזה מחליט השופט אצדק כי האישה המאמצת הרחומה (שלא רצתה לפגוע בילד) תקבל חסות על הילד.
לפי הקבלה כל דבר בטבע מתחיל בחסד אינסופי, מתקדם בהגבלה ותיחום ומוצא שלמות ברחמים.
