אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

מהו שאמרה האישה משונם נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה?

נעשה נא עליית קיר, תמונה באדיבות נורית גפן

נעשה נא עליית קיר, תמונה באדיבות נורית גפן

ספר מלכים ב' פרק ד' פסוק ח' ואילך מספר את סיפורה של האישה משונם שהבחינה באלישע הנביא כאיש אלהים קדוש, העלתה את ההצעה הבאה וגם יישמה אותה, "נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה". 

מהו הרעיון שעלה במחשבתה של האישה משונם, איך מיישמים אותו, ואיך יכול כל אחד ואחת מאתנו לעשות עליית קיר, אשר באמצעותה יוכל להתקשר לאינסוף ברוך הוא.

פירוש: נעשה נא עליית קיר, הוא פניה לאינסוף ברוך הוא. נסביר מעט את הדברים: עליית קיר  (או עליית גג) מכונה בלשון האנגלית בשם Attic. כאשר משתמשים בשם זה בעברית הוא נשמע כך עתיק, והוא משל לעתיק יומין, שהוא בחינה אחרונה במאציל. כאשר התחתון, שהוא הנברא, רוצה ליצור קשר עם המאציל ית"ש, עליו להתקשר עם הבחינה האחרונה המשתלשלת ממנו והוא עתיק יומין, לכן אמרה האישה משונם, נעשה נא עליית קיר, כלומר ניצור קשר עם אור אינסוף ברוך הוא, דרך בחינה המכונה בשם עתיק יומין, ולעניינו היא עליית הגג, (עליית קיר) Attic באנגלית.

כעת משנוצר קשר עם אינסוף ברוך הוא באמצעות עתיק יומין,  או עליית הקיר (עליית הגג, Attic) מבארת לנו האישה משונם את סדר העבודה מתתא לעילא או ממטה למעלה, דרך תאור הרהיטים המצוי בה: מטה ושולחן וכסא ומנורה.

מטה ושולחן: מֶטה, שהיא מטה בחשיבות והיא נבחנת למלכות שמים, והיא כנגד אות הא אחרונה משם הויה. שולחן, הוא כנגד ו' משם הויה. כסא הוא כנגד אות י' משם הויה ומנורה הוא כנגד אות ה' ראשונה משם הויה.

את אשר תארנו לעיל ניתן לראות בטבלה הבאה:

שם הויה פשוט              מעשה האישה משונם         הנהגת הספירות

קוצו של יוד                   נעשה נא עליית קיר       כתר

י        =                      מנורה                          חכמה

ה       =                      כסא                             בינה

ו        =                     שולחן                           תפארת

ה      =                      מטה                            מלכות

סדר העבודה שמבארת האישה משונם הוא ממטה למעלה, מטה ושולחן הינם בחינת ו"ה, כסא ומנורה הינם בחינת י"ה. ועליית הקיר עצמה היא כנגד קוצו של יוד משם הויה.

הרי נמצא כי עליית הקיר, שהיא בחינת עתיק, היא כנגד קוצו של יוד משם הויה, אשר ממנה משתלשלות ארבע בחינות שתארנו לעיל. ד' אותיות דשם הויה פשוט או ספירות חו"ב (חכמה ובינה) תו"מ (תפארת ומלכות).

וזה פירוש הפסוק "וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה", שיכול אלישע הנביא שבנו לסור (מרע) שבנו, ולעשות טוב, כלומר לנוע אל בית האישה משונם שבנו, העושה לו עליית הקיר, שהיא בחינת קוצו של יוד, שיוכל ליחד בה שם הויה פשוט ולהתקשר בקשר האמונה לאינסוף ברוך הוא.

גם שאול טשרניחובסקי הבחין בסגולת העלייה וכתב עליה שיר, אותו הלחינה נעמי שמר, שאת פזמונו החוזר כולנו מכירים: בעלייתי, שם יפתי, שם אבי"ב.

ברכה ושלום למקימי עליית הקיר שבתוכינו פנימה, שנזכה כולנו לעמוד בקשר איתן עם האינסוף ברוך הוא

מהו פירוש הפסוק יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר

שלום וברכה לכל בית ישראל,

ה' רועי לא אחסר, תמונה EssjayNZ

ה' רועי לא אחסר, תמונה EssjayNZ

מה פירוש הפסוק יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר (תהלים כג א), היה צ"ל ה' רועי לא יחסר, כי אם ה' רועי, כלומר אם ה' הוא רועה האמונה שבי, הרי שע"י שלא יחסר לו דבר, גם לי לא יחסר דבר. אם כן מדוע כתב דוד המלך ע"ה יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר? כדי להשיב על שאלה זו יש להתבונן באותיות. אות א' מורכבת מאות ו' מונחת באלכסון, ושתי אותיות י'. כאשר אות י' ראשונה נכתבת מימין ולמעלה לאלכסון האות ו', ואות י' שניה, נכתבת משמאל ולמטה לאות ו'. אות י' העליונה מסמלת כלי השפעה זכים שהם בחינת ספירות כתר וחכמה, ואות יוד תחתונה מסמלות כלי קבלה עבים שהם בחינת ספירות בינה, תפארת ומלכות. כאשר האות ו' מסמלת את חצית המדרגה לשניים, כאשר כלי השפעה מעל (בסתר) המדרגה, שהיא אות י' ראשונה, (שהם בחינת מי חסדים, מים עליונים) וכלי קבלה היוצאים מחוץ למדרגה, שהיא אות י' שנייה שהם בחינת מי גבורות, מים תחתונים.

האות אלף מורכבת מאות ו' מונחת באלכסון ושתי אותיות י', אות י' מימין ולמעלה, ואות י' משמאל ולמטה

האות אלף מורכבת מאות ו' מונחת באלכסון ושתי אותיות י', אות י' מימין ולמעלה, ואות י' משמאל ולמטה

כעת אם היה דוד המלך כותב    יְהוָה רֹעִי, לֹא יחסר, זה נכון, אך השימוש בצורה זו של הפועל, גוף שלישי יחיד נסתר מוציא את האדם מן המשחק, כלומר ה' עושה הכל ואנחנו פאסיביים, והוא מצב של קליפת ישמעאל, מה שאם כן שימוש בפועל אחסר, עם האות א' בראש הפועל, שהיא אלופו של עולם (כי אות אלף מורכבת מאות ו' מונחת באלכסון ושתי אותיות יוד מחוברות אליה, כפי שכתבנו לעיל, וגימטריה של שלהן כי כ"ו, כמו של שם הוי"ה פשוט, כך שבמקום לכתוב שם הוי"ה פשוט, נוכל לכתוב את האות אלף) כוללת את ההוי"ה בכל מצב שבו נמצא האדם, בין שמשפיע לאדם חסדים, ובין שמשפיע לו גבורות, ומשום כך האדם שמח ונמצא בקו אמצעי, מפני שהוא דבוק בשורש, שהוא אלופו של עולם.

להסבר מפורט על מבנה האות א' הפועל בעולמות ראו מאמר הרבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל מתוך סדרת הספרים ברכה ושלום, המאמר המצוטט כאן הוא מאמר צב, מהו שהסולם הוא באלכסון בעבודה? מתוך כרך א' בסדרה.

מבנה האות א' בעולמות

מבנה האות א' בעולמות

חג שמח לכל בית ישראל

מה פירוש שאדם הראשון נולד מהול?

מה פירוש שאדם הראשון נולד מהול, תמונה Giovanni 'jjjohn' Orlando

מה פירוש שאדם הראשון נולד מהול, תמונה Giovanni 'jjjohn' Orlando

מה פירוש מאמר חז"ל שאדם הראשון נולד מהול. ויש להבין כי אדם הראשון היה עצם רוחני, והיה עץ חיים, והיה משכן לכל באי עולם, וזה ענין שהיה מהול, כי אותיות מהול הן אותיות מ"ה לו, כי היה לו, לאדם הראשון, שם הויה. נסביר מעט את הדברים: שם הויה הוא שם השם המגולה במידת הרחמים. שם הויה פשוט נכתב כך (הוי"ה), ושם הויה במילוי האות אלף או במילוי אלפין נכתב כך: יוד, הא, ואו, הא, העולה גימטריה מ"ה, או אד"ם. וזה פרוש שאדם הראשון היה מהול, כי שם מ"ה לו (אותיות מהול) היה. כלומר היה לו שם הויה במילוי אלפין העולה מ"ה שהוא גימטריה אד"ם, כי בהיותו בעל שם מ"ה, או אד"ם, היה מתיחס אל העולם כטוב ומיטיב, כמאמר הפסוק מ"ה שמו ומ"ה שם בנו כי תדע (משלי ל, ד) כי שמו הוי"ה (במילוי אלפין, יוד, הא, ואו, הא) הוא מ"ה, ושם בנו אד"ם, והוא (הויה במילוי אלפין) ובנו, אד"ם, שווים. וזהו סוד הייחוד.

ומשחטא אדם הראשון היה מושך בערלתו. מסביר הזה"ק פירוש הסולם (בראשית ב' אות שעג), ר' אבא אמר וכו': רא"א, ביום שאדם עבר על מצות רבונו, (אכל מעץ הדעת טוב ורע) בקשו שמים וארץ להתעקר ממקומם. מה הטעם, הוא, משום שהם אינם עומדים אלא על ברית, שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ואדם עבר ברית, שנאמר, והמה כאדם עברו ברית, וע"כ אבדו יסודם ובקשו להתעקר ממקומם.

פירוש. ברית ה"ס תקון היסוד, במילה, שה"ס הרחקת קליפת הערלה. ופריעה, שה"ס המשכת המוחין דג"ר (ג' ראשונות, כתר חכמה בינה), ואז יש זווג זו"ן, המכונים יומם ולילה, שהמוחין מושפעים לשמים וארץ, ומתקיים העולם. וזשה"כ, אם לא בריתי יומם ולילה, אם לא נתתקן הברית, שה"ס תקון היסוד במילה ופריעה כנ"ל, חוקות שמים וארץ לא שמתי, כי לא היה להם שפע ולא יכלו להתקיים. כנ"ל. ואדם הראשון בחטאו היה מושך בערלתו, שמשך קליפת הערלה על יסוד הקדוש, (כלומר נתן קיום וחיות לרע, שהוא לקבל לעצמו בלבד) ונפרדו זו"ן העליונים, ולא היה שפע וקיום לשמים וארץ. וז"ש בעיין שמים וארץ לאתעקרא מאתרייהו. כי לא נמשך להם השפע די קיומם.

ולאחר שחטא האדם היה מושך בערלתו, (שמשך את הרע שהוא בחינת רצון עצמי שהוא לקבל לעצמו בלבד, מעץ הדעת טוב ורע) וידע את חוה אשתו, כלומר המשיך את הרע לכל העולמות.

פירוש אחר והאדם ידע את חווה אשתו, ידע אותה והודיע לכל באי עולם על ידיעתו וגילויו. כי ידע הוא אות יד-ע, כי ידו היתה משמשת שבעים פנים ושבעים אומות, בידיעת חוה (היא החוויה, הנמשכת מעצת הנחש) ונשתכחו ממנו ברית קודש וסוד הייחוד.

ולתקן שכחה זו אנו מלים את הבנים ביום השמיני, כדי לחדש את ברית (בריאת) השמים והארץ. ובעת עריכת ברית המילה חותכים ומנתקים את *העורלה, הנמשכת מעץ הדעת טוב ורע,  ומגלים את טוב, הוא גילוי שם מ"ה בעולמות והוא ברית אד"ם, והיא, הברית, היא עץ חיים.

* (אותה משליכים לעפר, כי שם משכנה, היות וקפצה עליו בעצת נחש, עליו נאמר ועפר תאכל כל ימי חייך)

כיצד מקיים באמצעות מצוות מילה מצוות ואהבת לרעך כמוך אני ה', שהוא כלל גדול בתורה?

כיצד מקיים באמצעות מצות מילה ואהבת לרעך כמוך אני ה', תמונה Biscarotte

כיצד מקיים באמצעות מצות מילה ואהבת לרעך כמוך אני ה', תמונה Biscarotte

הנה נודע כי במצוות המילה ב' חלקים: סור מרע, ועשה טוב. סור מרע הוא כריתת העורלה והשלכתה בעפר,  ועשה טוב הוא הפשלת העור החוצה וגילוי אות י' ברית קודש. ומצוות המילה היא תיקון לחטא עץ הדעת טוב ורע, שאת הרע אנו מסירים וזורקים לעפר שהוא בחינת הנחש הקדמוני עליו נאמר על גחנך תלך ועפר תאכל, וכאשר מסירים את הרע, יכולים לגלות את הטוב, שהוא אות י' ברית קודש, שהוא פנימיות הקשר בין אדם לבורא.

את מצווה המילה עורכים לרך הנולד ביום השמיני, בזמן שהמלכות עולה לבינה, כי בספירת מלכות מתגלה הרצון לקבל שבאדם במלואו עוזו, וביום השמיני ללידתו, שהוא כנגד ספירת הבינה, שהיא הספירה השמינית ממטה למעלה (מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה, חסד, בינה) מתוקן אותו רצון לקבל בעלת מנת להשפיע. וכאשר מביאים את הרך הנולד בהארת היום השמיני בבריתו של אברהם אבינו, הוא מתכלל ברצונו להיטיב לנבראיו (כתר) המאיר דרך ספירות חכמה ובינה שהם אותיות י"ה משם הויה, המכונות בשם אבא ואמא.

בהימול בשר עורלתו בהארת היום השמיני, היא ספירת בינה, הופך להיות הנולד בן י"ה. כעת איך במצוות המילה פועלים ואהבת לרעך כמוך, אני ה'? כפי שכתבנו לעיל הבורא מכונה בשם רֵע, (חבר), ובבורא יתברך אין שום רַע, כי הוא הטוב והמיטיב, ואילו בנברא, יש בחינה שאין בבורא, שהיא רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו, תכונה שמרחיקה אותו מהבורא מפאת הופכיות הצורה. מה עושים, כיצד מחברים תכונות הפוכות, לזאת יש תיקון הנקרא בשם לקבל על מנת להשפיע, כלומר הנברא מקבל את ההטבה האלוקית המובטחת בתנאי שהוא פועל באמצעותה להיטיב לאלוקים ולאדם.

בפסוק ואהבת לרעך כמוך, אני ה', קיימת משוואה בת שני חלקים חלקה הראשון הוא ואהבת לרעך כמוך, וחלקה השני אני הוי"ה. כפי שהזכרנו הבורא הוא חבר ורע, אם כן מה פירוש הצווי ואהבת לרעך כמוך, כלומר ואהבת לרעך ברור הוא, אך מהו אותו שיעור שנקבה בו התורה המכונה בשם כמוך? מילת כמוך עולה גימטריה פ"ו 86, היא שם אלהים, אותיות אלהים ניתן לכתוב כך: מלא י"ה, כלומר כאן למעשה מתגלה הסוד מהו בשיעור כמוך, כמו שרעך (בורא עולם הטוב והמיטיב) הוא מלא י"ה כלומר מלא חכמה ובינה, כך גם על הנברא חלה מצוות האהבה להיות מלא חכמה ובינה, איך עושים זאת באמצעות הסרת העורלה שהיא בחינה של הרצון לקבל לעצמו בלבד, ולאחר שמסירים את העורלה, ומפשילים את העור החוצה מתבצעת המילה היא מלא י"ה, מתגלה אות יוד ברית קודש, וזורח חלקו השני של הפסוק אני ה', כי כאשר מופיעה אות יוד ברית קודש, היא מעידה, אני הוי"ה, כלומר יש רק רשות אחת של טוב ומיטיב, וכך מתקיים הפסוק אני הוי"ה לא שניתי.

שבוע טוב לכל

סוס לרכב עליו מאמר מאת הרבי ברוך שלום אשלג זצוק"ל מתוך סדרת הספרים ברכה ושלום

סוס לרכב עליו, תמונה Walters Art Museum Illuminated Manuscripts

סוס לרכב עליו, תמונה Walters Art Museum Illuminated Manuscripts

היום קבלנו את סדרת הספרים ברכה ושלום, על שם אדמו"ר זצ"ל מאמרים בעבודת ה' על דרך האמת. רבי ברוך שלום זצ"ל מפרש אגדתות שהיו סתומות מאות בשנים, מסביר אותן בלשון פשוטה שכל אדם המעיין בספרים יכול למשוך מהם הארות לעבודת ה'.

הרבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א, תלמידו, מוסיף הערות וביאורים אשר מפשטים ומרחיבים את הלימוד. הסדרה מחולקת לששה כרכים ע"פ נושאים: תורה, מדרשים, תפילה, אגדתות הש"ס ומועדים. תופסת את עיקרי אמונת ה' ועבודתו של הרב"ש, ומבקשת להעניק למעיין את היסודות בעבודת ה' ע"פ דרכי רבותינו לבית אשלג.

מאמר סוס לרכב עליו, כרך א', מאמר מה

סוס לרכב עליו מאמר

סוס לרכב עליו, רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל, באר הרב גוטליב שליט"א

והנה קובץ השמע של המאמר

download

ברכה והצלחה למעיינים ולהולכים בדרך ה'

וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה

אחו"ה נתת"ה dannerzz

אחו"ה נתת"ה  תמונה dannerzz

יעקב מגיע שלם עיר שכם. שלם בי"ג מידות רחמים, לאחר שפדה את הארמי שבו בפדן ארם. ומיד נתפנה לתקן בה תיקונים:

א) "וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר", בברכת חונן הדעת שנאמר חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. (ו)חננו מאיתך דעה (ו)בינה והשכל. ברוך אתה ה' חונן הדעת.

ב) "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה", ראשי תיבות אחו"ה, סופי תיבות נתת"ה, מלמד שכוונתו להיטיב לנבראיו היא לתת אחוה בלב הבריות. 

ג) "מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם", ראשי תיבות אש"ב מ"ח, שאין ישוב אלא בדעת.

ד) "בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה" , אל תקרי מאה אלא אמה, באמה קשיטה, שאין לך קישוט יפה יותר לאמה מאשר מילה שנאמר "צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה", ואל אמה תכלנה, ראשי תיבות אות, ואין לך קישוט יפה יותר לאמה, (ולאמת) מאשר אות ברית קודש, שהיא מאירה לאדם כאור בצ(ה)רים, וזהו צהר תעשה לתיבה, כי בשעה שמתגלה אות י' ברית קודש (לאחר הסרת העורלה, והפשלת העור החוצה, שהוא גלוי אות הברית י') הופך יצה"ר שהוא יצר הרע ל-צהר לחלון מאיר אור, והוא צהר תעשה לתיבה.

וזהו סוד מקום קבורת יוסף שנאמר "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה". 

כל טוב הצלחה וברכה, שנצליח, כמו יוסף, להכליל את י"ב גבולי אלכסון שבנו (ניגודים) לכלל שלם אחד, שנאמר "ונתתי לך שכם אחד (מאוחד) על אחיך", כי כל הבחינות השונות באדם מכונות בשם "אחים", והפירוש לפסוק "ונתתי לך שכם אחד על אחיך", הוא: שנוכל לאחד את הניגודים שבנו לכלל אחד וליחדו לה'.