שלום לכולם,

מחרשה מודרנית, שימו לב לפסי המתכת המהווים בסיס לראש החץ אשר יחרוש באדמה תלמים. רבוי התלמים בשדה מקנה תחושה של פסים, כתונת פסים

מנין אנו למדים כי יוסף בן יעקב הוא גלגולו של קין בן אדם? נתבונן בדברים: לאחר שהורג קין להבל אחיו, מתנהל שיח בין ה' אליו הפותח במילים: "אי הבל אחיך?" (בראשית ד' ט' ). בשיחה מודה קין ואומר "גדול עווני מנשוא", ומבקש מחילה על מעשיו ביודעו כי כל המוצאו יהרגנו. ה' ברחמיו הגדולים שם לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו, ומסכמת התורה את המפגש במילים, "ויצא קין מלפני ה'".

נשאלת השאלה לשם מה אנו זקוקים להקדמה זו כדי להוכיח כי יוסף הוא גלגול קין? הנה נכתב שם ה' ד' אותיות, י', ה', ו', ה', ונקרא שם בן ד', כלומר שם בן ארבע אותיות. גימטריה של שם "קין" היא 160, כעת כאשר נחסיר משם "קין" את ד' אותיות שם ה' כפי שכותבת התורה ויצא מלפני ה', כלומר קין אינו רואה יותר את ה', כמי שהיה אצל מלך וזה עתה עזב את היכלו, כרגע אינו רואה יותר את המלך, כלומר אור פני המלך אינו מאיר לו יותר, וזה נבחן אצלו כגרעון. נמצא כי כאשר נציב את הפסוק (או הציור) במשוואה מתמטית נקבל את מערכת השוויון הבאה: קין (גימטריה 160) פחות ד' אותיות שם ה' שאינן מאירות לו יותר כי אור פני ה' נגרע ממנו, הן קנ"ו כמנין יוסף.

156 (יוסף)  = 4 (שם בן ד') - 160 (קין)

שדה החרוש תלמים תלמים מקנה תחושה כי האדמה כולה לובשת כתונת פסים, תמונה - אביטל גיל בוברמן

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

מדוע נאמר כי הבינה היא עצם חכמה? הנה יש ד' ספירות עיקריות: חכמה בינה תפארת ומלכות אשר מהן נמשכות ד' אותיות שם הוי"ה. י' נמשך מספירת חכמה, ה' נמשך מספירת בינה, ו' נמשך מספירת תפארת, וה' אחרונה מספירת מלכות.

היות שאות י' היא אות ראשונה של שם ה', הרי שהיא נבחנת לתמצית שלו, לראש שלו, לעצמות שלו, לניצוץ הראשון שממנו מתפתח הכל, האות י' היא משל להבלח אור מהיר, כעין ברק, שאם נפתח אותו בשקידה יכול להופיע משהו שלא היה שם קודם. המקום, או הרחם, בו יכול להתפתח הפוטנציאל, או ההברקה הראשונה, נמשל לאות ה' ראשונה דשם הוי"ה, הנקראת גם ספירת בינה. היא זו אשר תעניק סביבה נכונה ובטוחה להתפתחות העתיד, היות שכל מהותה היא חפץ חסד, היא רוצה להטיב, ממש כמו ספירת כתר שעניינו הוא להיטיב לנבראיו.

אחת הדרכים לכתוב את האות ה' היא באמצעות ציור של שתי אותיות ו' ניצבות זו לזו כאשר פסיק קטן, שהיא משל לאות י' נכתב מתחתיה של האות ו' המאוזנת, ובמקביל לאות ו' הרגילה. הנה כך:

נמצא לפי הציור שהראנו, כי הבינה היא עצם חכמה, כמאמר הפסוק, "עצם מעצמי", כלומר האות י' המרכיבה את האות ה', היא עצם מעצמי, היא העצמות ממש, שממנה מתפשט הכל.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

הר הכרמל במבט לכוון דרום מערב

בספר מלכים א' פרק י"ח נתבקש אליהו להראות אל אחאב אשר בשומרון, לפני שיומטר מטר, וזאת לאחר שלוש שנים של רעב חזק. אחאב פונה אל אליהו במילים, "האתה זה עוכר ישראל", אך אליהו לא נדחק לשמע ההאשמה זו ומשיב: "לֹא עָכַרְתִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם-אַתָּה, וּבֵית אָבִיךָ--בַּעֲזָבְכֶם אֶת-מִצְוֺת יְהוָה, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים".

שיחה זו בין אליהו לאחאב נערכת לאחר שלוש שנים של רעב חזק, בהן לא הומטר מטר בארץ. נמצא כי  כדי שיומטר מטר בארץ, העץ יתן פריו והארץ יבולה, יש להסיר תחילה את המחיצה המבדלת ומפרידה בין ישראל ואביהם שבשמים. מחיצה זו עולה בשם, "נביאי הבעל". כלומר כדי שמטר יוכל לרדת ולהרוות את האדמה ואת ישראל ותתחדש הברית, צריך להרחיק את נביאי הבעל. איך עושים זאת?

נקשיב לדברי אליהו: "וְעַתָּה, שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל--אֶל-הַר הַכַּרְמֶל; וְאֶת-נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת, אֹכְלֵי, שֻׁלְחַן אִיזָבֶל". אליהו מבקש מאחאב לשלוח ולקבוץ אליו את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ואת נביאי האשרה. אך ראשית כל עלינו להבין איזו דמות מרכזית היא אחאב נתבונן בשמו: אח-אב, כלומר הוא גם אח וגם אב, והיות שכל התורה היא שם אחד קדוש מה מסמל שמו של אחאב ומדוע הוא כל כך חיוני למבצע הגדול שמכין אליהו.

אח, הוא כנוי לספירת תפארת, ואות ו' דשם הוי"ה, שהוא אח לספירת מלכות שהיא אות ה' אחרונה משם הוי"ה. אב הוא כנוי לספירת חכמה שהיא אב לכל שאר הספירות. כעת מבקש אליהו מאח-אב, כלומר מאותיות ו' דשם הוי"ה ואות י' דשם הוי"ה, ואו ספירות תפארת וחכמה לקבוץ אליו את כל ישראל אל הר הכרמל. כרמל הוא נוטריקון כר מלא כל טוב, והוא הכנוי של ספירת יסוד, וכאשר אומר אליהו קבוץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל, משמעות הבטוי הוא שיעבוד כל ישראל לספירת היסוד המשפיע קדושה שהוא כר מלא כל טוב (כרמל) אך אליה וקוץ בה, כי בכל מקום ששורה הקדושה הטומאה רוצה לינוק ממנה, ואליהו יודע זאת, לכן הוא מאריך בקשתו לאחאב ומבקש גם את נביאי הבעל, שהם המחיצה המפרידה את ישראל מאביהם שבשמים.

כי יש כלל "כתל אחד משמש לשניהם", כלומר הקדושה והטומאה יונקות מאותו כתל, כי גם הטומאה צריכה למקור אנרגיה, לכן מבקש אליהו מאחאב לקבוץ אליו אל הר הכרמל, אל ספירת יסוד את כל ישראל שהוא בחינת הקדושה שבאדם, ואת ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל שהם בחינת כוחות הטומאה שבאדם, כי גם הקדושה וגם הטומאה צריכים ליסוד המשפיע כל טוב. והראיה לכלל כי כתל אחד משמש לשניהם הוא מספר נביאי הבעל שהם ארבע מאות וחמישים, כי כתל בגימטריה ארבע מאות וחמישים. וארבע מאות נביאי האשרה אוכלי שולחן איזבל הם כנוי לכוחות הטומאה שאוכלים משולחן הקליפות הן החוכמות החיצונות שהוא שולחן איזבל, כי איזבל גימטריה נ' שהוא משל לספירת בינה שדינין מתערים מיניה, ואוכלי שולחן איזבל, הם כוחות הטומאה העושים למען עצמם בלבד והיונקים מן החוכמות החיצוניות.

וברגע שמוסרת המחיצה, ומתבטלת שליטתם של נביאי הבעל יורד גשם, הוא זה שכתוב: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת-נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל-יִמָּלֵט מֵהֶם--וַיִּתְפְּשׂוּם; וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב, עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה:  כִּי-קוֹל, הֲמוֹן הַגָּשֶׁם". (מלכים א' י"ח).

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

מהו שאמר דוד המלך ע"ה ואני כזית רענן, מדוע ממשיל עצמו דוד המלך לזית, מדוע לא ממשיל עצמו דוד המלך לתפוח בין עצי היער, לפרי עץ הדר, לכפות תמרים, או לענף עץ עבות, מדוע מזכיר דוד המלך את הצרוף כזית רענן, הרי ידוע שעץ הזית הוא ירוק עד ואינו עובר תהליך של שלכת כשאר חבריו העצים? נתבונן בדברים.

במבול הקדמון שולח נח את העורב, ארבעים יום לאחר שנראו ראשי ההרים, מן התיבה. העורב יוצא אך שב אל התיבה, כלומר תנועתו מעגלית, הוא יוצא ושב, אך אינו יכול לצאת בקו ישר. לאחר מכן שולח נח את היונה, לראות הקלו המים, כלומר לראות אם עדיין קולות המים האדירים של מי המבול קיימים, היונה שבה אל התיבה. נח מחכה שבעה ימים נוספים ומשלח את היונה שנית, הפעם שבה היונה לעת ערב ועלה זית טרף בפיה. כלומר הסימן שמביאה איתה היונה אל התיבה, הוא עלה זית, סימן לעץ שהוא ירוק עד, ונותן שמן, כלומר מסוגל להאיר, כי אחת מסגולות השמן שהוא יכול להפוך חומר לרוח. אך היונה החביבה יכלה להביא את העלה רק לאחר שהמתין נח שבעה ימים, כלומר עלה הזית שהביאה עימה היונה היה למעשה ביום השמיני, אותיות שמן ונשמה.

נמצאנו למדים כי יש קורלציה, כלומר התאמה, או שווי צורה, בין היום השמיני בו יצאה היונה מן התיבה, לזית השמן שהביאה עימה. אך האם זהו כל הסיפור, או שספור המבול מלמד אותנו משהו על הנהגת העולמות. הנה שבעת הימים שהמתין נח הם כנגד ז' ספירות, ממטה למעלה: מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה וחסד, כאשר היום השמיני בו שלח נח את היונה מתאים לספירת הבינה, היא הספירה השמינית ממטה למעלה, לכן הביאה היונה עלה זית שהוא משל לשמן אותיות שמונה.

עד כה ספרנו בקצרה את ספור המבול, אך מה הקשר של דוד המלך אליו, הנה אמרנו בפוסט קודם, כי עלה הזית מזכיר את את האות י' וספירת חכמה ועולם אצילות, וכאשר הביאה היונה את עלה הזית, היה זה אתות מעולם אצילות על חידוש הברית, כי אות י' היא ברית קודש, ועלה זית טרף שהביאה היונה אומר כי המבול לא היה באצילות (מלשון אצלו וסמוך לו) אלא רק בעולמות בי"ע. כי עולם אצילות הוא טרף כלומר הפוך ביחס לעולמות בי"ע כי באצילות נאמר לא יגורך רע. זאת ועוד, מה שנראה אצלינו כמבול הוא משום שאנו רואים את הדברים הפוך ממה שרואה אותם המאציל ב"ה, ונמצא כי היונה היא למעשה העָרֵב guarantor לכן כתבה התורה וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. כלומר כמו שיש ערבים להלוואה בבנק, שאם אנחנו לא מחזירים את ההלוואה, הערבים אחראים לשלם אותה, כך באותו אופן דווקא היונה היא הערבה, לקיום הברית שבין המאציל לנאצלים, לכן עלה זית טרף בפיה, כלומר אות י' ברית קודש, י' דשם הוי"ה.

וזה שאמר דוד המלך ע"ה ואני כזית רענן, "אני" הוא הכנוי לספירת מלכות, ואילו "אין" הוא הכנוי לספירת כתר. וכאשר אומר דוד המלך ואני כזית רענן הכוונה היא למרות ש"אני", היא הספירה האחרונה המקבלת הארתה מכל הספירות שמעליה, הרי שהמלכות המקבלת הפאסיבית, היא ממש כמו זית רענן, כמו כמו אות י' דשם הוי"ה המשפעת באופן אקטיבי חיים וחיות לכלל שאר הספירות. כלומר שלמרות ש"אני" בגדר מלכות ופאסיבי הרי שיש לי אפשרות לפעול באמצעות הברית שבין המאציל לנאצל. הבאה לידי בטוי באמצעות הזית, ואות י' דשם הוי"ה, אשר משפיע הארתו לפרצוף ז"א הנקרא רענ"ן. כי רענ"ן גימטריה ש"ע, שהם ש"ע נהורין של עתיק יומין המושפעים למלכות.

נמצא כי דוד המלך מתאר מהלך של הארת הספירות באופן הבא: ואני, כלומר למרות שאני מקבל שהוא בבחינת מלכות, דווקא היכולת שלי לקבל פועלת כמו יכולת המשפיע הוא ספירת חכמה, המשפיע הארתו הנקראת רענ"ן, הם ש"ע נהורין שהם שלוש מאות ושבעים הארות של עתיק יומין למלכות.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

פרק לז בספר בראשית מספר לנו עד כמה אהב ישראל את בנו יוסף מכל בניו, עד אשר עשה לו כתונת פסים. לנוכח ביטוי אהבה שכזה בין אב לבן, מקנאים אחי יוסף בו, עד כי אינם יכולים לדבר איתו שלום. אך נדמה כי כל המתח הזה אינו מספק את יוסף, והוא ממשיך לבדוק ולבחון את יחסם אליו בספרו להם את חלומו הראשון. וכך אומר יוסף:

"וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַֽאֲלֻמָּתִֽי". אחי יוסך רוגזים לשמע החלום, ושואלים אותו האם הוא רוצה למשול עליהם, או למלוך עליהם וממשיכים לשנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. אך מה למעשה חלם יוסף ומדוע שונאים אחיו על דבר החלום המשונה, נחזור ונתבונן בפסוק ונראה במה דברים אמורים.

בפסוק והנה קמה אלומתי וגם נצבה, הוא ס"ת (סופי תיבות) של שם הוי"ה ב"ה, הנה כך: קמה אלומתי וגם נצבה, נמצא כי מה שרמז יוסף לאחיו באמצעות החלום כי שם הוי"ה ברוך הוא תמיד ניצב ועומד כפי שאנו אומרים בתפילות לראש השנה ועשרת ימי תשובה (תהלים קי"ט, פ"ט) לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם, כלומר שם ה' אינו מותנה, אינו בעל תמורה, או בעל שנוי, כלומר עומד וניצב כאנ"ך.

וכדי לחדד את הדברים נקרא בתיקוני זהר, מאמר והנה אנחנו מאלמים אלומים, תיקון חמישאה ליום ד' אות כ'. ורזא דמילה, וסוד הדבר והנה אנחנו מאלמים אלומים וגו', והנה קמה אלומתי וגם נצבה, זה א' עם (ניקוד) החולם, שהוא למעלה מכל הנקודות, בקומה זקופה, ובו עלה יוסף בחלום, וכן יעקב, ז"ש ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה,.זה א' עם חולם שהוא ראש.

כעת נחבר את הדברים: הנה שמו הפשוט נכתב י' ה', ו', ה', גימטריה של שמו הפשוט הוא כ"ו או 26, כעת אחת האפשרויות לכתוב את האות א' היא באמצעות אות ו' מונחת באלכסון וב' אותיות י' כתובות לצידה, אחת מימין ולמעלה ואחת משמאל ולמטה, באופן שגימטריה של אות א' היא גם כ"ו או 26, כי אות ו' ערכה 6 וב' אותיות י' ערכן 20, הרי יחדיו 26.

נמצא בפסוק והנה קמה אלומתי וגם נצבה, נרמז שמו הפשוט של הקב"ה, וגם ציור האות א', שהוא הסולם באמצעותו ניתן לעלות השמיימה, כאשר בראש האות א' נצב החולם, שהוא היחיד מסימני הניקוד הנכתב מעל האותיות, והמסמל את ספירת כתר (ראש), שעניינה להטיב לנבראיו, לכן זעמו אחי יוסף לשמע החלום, אתה רוצה לומר לנו שתכונה שמייצגת ספירת כתר וקו אמצעי שעניינו להיטיב לנבראיו תמשול עלינו, האם אתה בא לספר לנו כי הטוב מושל ומולך?

כל טוב לכולם ברכה והצלחה

שלום לכולם,

מדוע צבע העצים הוא ירוק, ומדוע ירוק הוא שלוב של צהוב וכחול, מה מסמל צבע הצהוב, מה מסמל הצבע הכחול, ומה מסמל הצבע הירוק נראה במאמר הבא:

בעוד הצבע הצהוב מסמל מקום זריחת השמש, הרי שהצבע הכחול מסמל את מקום שקיעתה, אך במאמר זה אין אנו מדברים במערב ומזרח גאוגרפיים, אלא במערב ומזרח מבחינת קודם ונמשך, כלומר המזרח הוא זה שבא לפני המערב, כלומר הצהוב הוא זה שקדם לכחול, ובהשאלה ניתן לומר כי הצבע הצהוב מסמל את עץ החיים, שמוזכר בתורה לפני עץ הדעת טוב ורע. נתבונן בדברים, בעוד עץ הדעת הוא מושג תנכ"י, הרי כאשר אנו מדברים בזמנינו על עץ הדעת, אנו מדברים על התפתחות. ובהשאלה ניתן לומר כי הצבע הצהוב מסמל את הקיים, בעוד הצבע הכחול מסמל את המתפתח ואת העתיד. ראו למשל את בגדי העבודה של מעמד הפועלים של המאה העשרים: באופן מסורתי היו בגדי הפועלים בצבע כחול, גם לבוש תנועות הנוער שאבו מהם השראה כאשר צבע חולצת תנועת הנוער היה כחול, כמו בתנועות הנוער השומר הצעיר והנוער העובד והלומד.

הפסקה מתודית

כבר בגן לומד כל ילד את תורת הצבעים הפשוטה, יש שלושה צבעי יסוד, אדום כחול וצהוב, אשר כאשר משלבים אותם יחד בתצורות שונות מופיעים גם שאר הצבעים. למשל שלוב של אדום וכחול יוצר סגול, שלוב של אדום וצהוב יוצר כתום, ושלוב של כחול וצהוב יוצר ירוק.

בשלוב זה נתמקד הפעם, כי ירוק הוא צבע העצים והצמחים. מדוע הירוק הוא צבע נעים לעין, מדוע כאשר אנו רואים ירוק אנו מרגישים לבלוב צמיחה אופטימיות והתרגשות, מדוע היה חלום החלוצים להפריח את השממה הצהובה בעצים ועלים ירוקים ובכך להכין לנו בסיס איתן לחיים בארץ, מה יש בצבע הירוק המרחיב את הלב ומשובב את הנשמה?

הנה תשובה קטנה: בעוד הצבע הצהוב מסמל את הקודם והעבר, הרי שהצבע הכחול מסמל את העתיד, אך עבר ועתיד הם שני קצוות, אם כן מה נמצא בתווך, בתווך נמצא ההווה, המסומל ע"י הצבע הירוק, הירוק הוא השילוב העץ העולה וצומח ממטה למעלה אל כחול השמים וצהוב השמש, לכן כל הצומח כאן הוא ירוק, זאת עוד, גימטריה של המילה צהב היא 97, וגימטריה של המילה כחל 58, כאשר נחבר את הגימטריה של המילה צהב עם הגימטריה של המילה כחל, נקבל 155 ואם נכפיל אותה בשניים נקבל 310 שהוא גימטריה של המילה ירק.

ובאופן ציורי ניתן להסביר זאת ע"י איור האות א': הא' כתובה אות ו' כתובה באלכסון וב' אותיות י', אחת מימין ולמעלה אחת משמאל ולמטה, בעוד הזרוע הראשונה של הא' היא הצבע הצהוב והעבר, הרי שהזרוע השנייה של הא', היא כחול והעתיד, כאשר גוף האות א' הוא אות ו', אשר מסמל את ההווה, את הירוק, ואת העצים הצומחים ממטה למעלה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

...

מקור: פרידריק ויינרב