שלום לכולם,
ארבע חכמות המשתלשלות מד' אותיות השם, אך בצלם יתהלך איש
שם הוי"ה ברוך הוא, הוא שמו הפשוט במידת הרחמים והוא נכתב ד' אותיות: י',ה', ו', ה'. משם זה משתלשלות ארבע חכמות והן: חכמת הצרוף, חכמת המספר, חוכמת הניתוח וחוכמת הפירור כסדרן.
אותיות שם ה' הספירות החכמה המשתלשלת ממנו
י' חכמה חכמת הצרוף
ה' בינה חכמת המספר/ גימטריה
ו' תפארת חכמת הניתוח
ה' מלכות חכמת הפירור
נסביר את הדברים, חכמת הצרוף ענינה לצרף אותיות, כפי שהצורף במלאכתו מצרף אבנים טובות לזהב או לכסף ויוצר תכשיט. לכן נקראת התורה "צרופה", ככתוב, "אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ" (תהלים י"ח ל"א), מפני שהיא בנויה צרופי אותיות, כי התשתית לבנין הוא האות, וצרוף האותיות יוצר מילים וצרוף המילים יוצר משפטים, וצרוף המשפטים יוצר ספרים.
כל אות היא הארה בעלמא. וכל מילה היא צנור שפע המאיר בנפש האדם. חכמת הצרוף מראה לנו כי מאותיות מילה מסויימת ניתן לצרף מילים שונות, בעלות משמעויות שונות. למשל, מאותיות ש', ח', ר', ניתן לצרף את המילה "שַׁחַר", שהוא קודם לבוקר, וגם ניתן לצרף את המילה "חָרָשׁ", שהוא חרש מתכת או עץ, או "חֵרֵשׁ" שהוא כבד שמיעה, או "חֶרֶשׁ", שפירושו בשקט, או "רָחַשׁ", שפירושו הבעה של של רגש, כפסוק האומר, "רחש ליבי דבר טוב, אומר אני מעשי למלך".
כפי שאמרנו קודם, כל מילה היא צנור שפע, המורכב בדרך כלל מג' אותיות שורש. מאותן אותיות יכול הצנור להאיר לנו "רחש טוב", רחשי חיבה, או להאיר לנו שחר, שהוא ענין שחרות לפני זריחת השמש. לשם מה לנו לדעת כל זאת? כי כאשר אנו יודעים חכמת הצרוף אנו יכולים לעיין בצרוף ולהבין את התשדורת אלינו כנבראים. למשל כאשר אדם מרגיש "שחור", הוא יודע כי מידת הדין מושפעת אליו, והוא רחוק מן הבורא כי הבורא יתברך שמו, הוא אור אינסוף ברוך הוא וכלו טוב, לפיכך אותו אדם צריך להפוך את הרגשת "השחור" שבלבו ל"רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך", חכמת הצרוף היא כעין מערכת ניווט, שאומרת לנו כל רגע היכן אנו נמצאים.
חכמת המספר, המשתלשלת מאות ה' ראשונה של שם הוי"ה, היא גם חכמת המידה והאמה, היות שלכל אות ערך מספרי שעניינו אינו רק כמותי אלא גם אייכותי, הרי שכאשר נעניק ערך מספרי למילה מסויימת, נוכל לשקול מולה מילה, בעלת אותו ערך מספרי, המעיד על איכותה. נתבונן למשל במילה "אם" (mother) ערכה הגימטרי הוא 41, א' ערכה אחד, ם' ערכה ארבעים הרי ארבעים ואחד. למילה "איל" ערך גימטרי של ארבעים ואחד, א' אחד, י' עשר, ל' שלושים, הרי יחדיו ארבעים ואחד. כלומר למילת "אם", יש אותו ערך איכותי כמו למילה "איל". אם נתבונן למשל בעקדת יצחק, נוכל לראות כי כאשר שולח אברהם את ידו אל המאכלת, הוא רואה "איל", כאשר נשתמש בחכמת המספר, ממש כמו במשוואה מתמטית, ונציב במקום המילה "איל", את המילה "אם", שהיא שוות ערך אליה, ואם היא כנוי לספירת הבינה, נראה כי אברהם רואה הבנה אלוקית חדשה דרך המלה "איל", הוא מבין כי אינו צריך להקריב את בנו ממש, ומקריב איל תחתיו, כלומר הוא מקריב את הבנתו השכלית, ולא את בנו יוצא חלציו.
חכמת הניתוח, המשתלשלת מאות ו' דשם הוי"ה, עניינה כתיבת אותיות האלף בית העברי באמצעות האות ו', למשל את האות ה' כותבים באמצעות ג' אותיות ו', וכך למעשה לכל אות ה' יש ערך גימטרי של ח"י או שמונה עשרה במקום חמש, שהוא ערכה הפשוט. כלומר מקור חכמת הניתוח, הוא האות ו', שעניינה השפעת חיים אל המלכות.
חכמת הניתוח פירושה כתיבת אותיות האלף בית העברי באמצעות האות ו'.
חכמת הפירור, המשתלשלת מאות ה' אחרונה דשם הוי"ה, עניינה כתיבת אותיות האלף בית העברי באופן של נקודות, כמו שאנו מפוררים פת לחם לפירורים, וכותבים באמצעות הפירורים אותיות, עניינה של חכמת הפירור הוא הצמצום וההסתלקות, ובעניני היום-יום פירושה עבודת הבלש, שהיא למצוא פרטים חסרי ערך לכאורה, ולבנות מהם סיפור שלם, כלומר להפיח בהם רוח חיים. למעשה, עבודת הבלש, רואה בכל שריד שנמצא בשטח, עדות לעולם שלם שהיה שם והסתלק.
חכמת הפירור, עניינה כתיבת אותיות האלף בית העברי באמצעות נקודות.
כל טוב לכולם, הצלחה וברכה
