אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

מה יש יותר בעולם ימין או שמאל, אש או מים

שלום לכולם,

שאל השואל, איזו תנועה רווחת יותר בעברית, תנועת O או תנועת U, לכאורה שאלה בענייני לשון, אך לא רק, היות שמנועי החיפוש של גוגל הובכו מן השאלה, זכרנו כי ספר הזהר מדבר על תנועות באופן הבא:

תנועת חולם מופיעה כנקודה מעל האות ו', ברוחניות תנועת חולם O, נבחנת למהות של לחסד, ככתוב חסד אל כל היום, ואילו תנועת U תנועת השורוק, כאשר הנקודה היא בבטן האות ו' נבחנת למהות החכמה, כאשר אדם עושה מעשים טובים זה נבחן לתנועת O כמו במאמר ויהי אור, ואילו כאשר יש לו הבנה, זה נחשב לתנועת U, כלומר אדם לפני שתופס משהו הוא בבחינת תנועת חולם O, ומצב חולם dreaming ואחרי שתפס משהו בשכל, זה נחשב לתנועת U, היות שכתוב עולם חסד יבנה, בנין העולם נסמך על חסד, ואילו החורבן נמשך מתנועת U שעניינה קבלת חכמה כמו במילה אוּר כַּשְׂדִּים המסמלת קבלת חכמה, ומסמלת חורבן, לכן יצא אברם משם.

ומה ששאל השואל בתחילה היא שאלת אברם שהיה באור כשדים, מה יש יותר יותר בעולם חסד או חכמה, מים או אש, היות שאלו שני כתובים (אלמנטים) המכחישים זה את זה, אמר לו הקב"ה לך לך, כלומר צא מן המחשבות הללו, מן האצטגנינות שלך (עבודת כוכבים וחישובים אינסופיים) שאין בהם יכולת להכריע, ומשם (מאור כשדים)

הלך לחרן ובא לארץ כנען. שלימים תקרא ארץ ישראל, ושוב אם ישאל השואל מה יש יותר, חסד או חכמה, ימין או שמאל, תנועת O או תנועת U, התשובה תהיה לא מה יש יותר אלא מה האלמנט המכריע בין השניים, והאלמנט המכריע בין שתי התנועות, או שני הקווים, או שני היסודות, הוא תנועת חיריק (i) שהיא נקודה מתחת האות, לכן היה צריך אברם לעזוב את האש (חכמה) אור כשדים, ולהגיע לארץ כנען, (ארץ ישראל) שהיא קו אמצעי והמכריע. כי המכריע (קו אמצעי) נקרא אמת ושלום. לכן נתבקש אברם למול את עצמו בארץ, כי המילה נבחן לאות י' ברית קודש, והברית נחשב תמיד לשון מאזניים, בין שני השוקיים, כי ב' שוקיים לאדם ימין ושמאל ואות ברית מכריע בניהם.

חיריק

כל טוב הצלחה וברכה לכל

מהי אישה ברוחניות וכיצד בונים אותה מן הצלע

שלום לכולם,

הפעם זאת עצם מעצמי בשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת

לאישה, שנבנתה עזר כנגדו, קרא אדם בשם אישה והבאור הוא כי מאיש לוקחה זאת, כלומר השורש הוא איש, והענף הוא אישה, הזכר הוא איש והאישה נקבה. כמו שאנו מכנים לאדם שנולד בירושלים - ירושלמי, ומי שנולד בטבריה אנו מכנים - טברייני, כלומר אדם נקרא ע"ש מקורו.

נשאלת השאלה מדוע לא הסתפקה התורה במונחים הכללים איש ואישה, מדוע היה צריך להנתן לאישה שהיתה עזר כנגדו שם פרטי, ומנין גזר אדם, שהיה בעל שם פרטי שמה של אשתו, ואיך קשורים שמותיה של העזר כנגדו, לשם ה', כל זאת ועוד ברשימה הבאה.

לאחר שיוצר ה' אלקים אדם עפר מן האדמה, הוא מניח אותו בגן עדן לעבדה ולשמרה, מצווה אותו שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, ורואה למעשה, כי האדם לבדו, אין לו עזר כנגדו, אין לו שותף מתאים. במהלך יצירה מפליא יוצר ה' אלקים מן האדמה את חית השדה ועוף השמים, ומביא אותם לאדם, לראות מה יקרא להם, כי כאשר מתבונן אדם בחית השדה ובעוף השמים הוא רואה את טבעם ומעניק להם שמות לפי חיותן תכונתם ואופיים, כלומר לפי כוח הנפישה והתנועה שבהם, אך מכל השמות שקורא האדם לחית השדה לעוף השמים ולבהמה, לא מוצא האדם עזר כנגדו, כלומר אף אחד מן השמות שהוא קורא לחיות לעופות ולבהמות לא יכול למלא את החלל הפנימי העצום שיש בו, אף אחד מן השמות לא פונה אליו, אף אחד מן השמות לא ממלא פנימיותו, אף אחד מן השמות לא מניע בו את החלל הפנימי שנותר בו מאז יצירתו, האדם נעצב מתעייף ונרדם.

בעת תרדמתו לוקח ה' אלהים צלע מן האדם, סוגר בשר תחתנה, בונה את הצלע שלקח מן האדם לאשה ומביא אותה אל האדם. האדם מתבונן בה ואומר: "הפעם זאת, להבדיל מכל הפעמים האחרות בהן הובאו לפניו חיות בהמות ועופות, "עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת".

מה למעשה אומר אדם, הוא לא מדבר על צלעות בקר, או כבש, זו אינה שיחה שמתנהלת אצל הקצב, מה היא הצלע המדוברת? ויש לומר כי שם ה' הפשוט במידת הרחמים נכתב י', ה', ו', ה'. וגימטריה של 26 או כ"ו, את שם ה' ניתן לכתוב במילוי האות אלף והוא ייכתב כך: יוד, הא, ואו, הא, באופן זה גימטריה של שם ה' במילוי אלפין יהיה 45 שהוא גימטריה של המילה אד"ם, כלומר שם אד"ם הוא שווה ערך לשם ה' במילוי האות א'.

נמצא כאשר כתוב ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן, פירושו שהאדם מתחיל לרדת משם מ"ה, משם אד"ם, כי תרדמה אותיות תרד מ"ה, וה' אלקים מוריד ממנו תוך כדי שינה, אותיות משמו. אומר השל"ה הקדוש כי כאשר נוריד משם מ"ה, או שם אד"ם שהם גימטריה 45 את שמו הפשוט במידת הרחמים (הוי"ה) שהוא גימטריה כ"ו נקבל שם חוה.

כי אותיות השם הפשוט יהו"ה הוא 26, ואותיות המילוי שלו הן וד, א, או, א' שהן גימטריה חו"ה

י           ה           ו              ה         אותיות ה' הפשוט כ"ו או 26

 וד          א          או             א       אותיות המלוי גימטריה חו"ה או 19 

_____________________

אד"ם        או שם מ"ה                    45

.....

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

אותיות ה' הקדוש והקשר שלהן להצהרת בלפור

שלום לכולם,

גנרל אלנבי בכניסה למגדל דוד בירושלים 11 בדצמבר 1917, תמונה ויקיפדיה

הצהרת בלפור נחתמה בחודש נובמבר 1917 ונתנה א"ל שנים לפני קום מדינת ישראל (1948) . מה מיוחד כל כך בהצהרת בלפור, מה היא מלמדת אותנו, וכיצד רומז הקשר שבין הצהרת בלפור לקום מדינת ישראל, לאותיות השם הקדוש, כל זאת ועוד ברשימה הבאה.

בשלהי מלחמת העולם הראשונה שהתרחשה בין השנים 1914 - 1918 בתאריך ב' לחודש נובמבר 1917 חתם שר החוץ הבריטי לורד בלפור על מסמך הקושר בין ארץ ישראל לעם ישראל. מסמך זה נודע לימים בכינוי "הצהרת בלפור". בהצהרה נכתב "כי ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". הצהרת בלפור הפיחה חיים בתנועה הציונית שראתה במתן המסמך אור ירוק לחידוש הישוב היהודי בארץ ישראל. יש לציין כי בשנת 1917 גם נחתמו ארבע מאות שנים של שלטון תורכי בארץ ישראל, והאיתות שנתנה ממשלת הוד מלכותו בהצהרת בלפור, ביחד עם הסכם סייקס - פיקו שנחתם בחודש מאי 1916 על חלוקת אזורי השפעה במזרח התיכון בין בריטניה וצרפת ביום שתתקפל משם האימפריה העות'ומאנית דשנו בשמן את עצמות כל בית ישראל.

עד כאן עובדות הסטוריות שניתן למצוא להן סימוכין בכל רחבי הרשת, אך מכיוון שאין אנו עוסקים בהסטוריה גרידא, אלא בהתפתחות רוחנית של עם ישראל, ננסוק מעט למעלה, נתרחק מעט מכוח המשיכה של כדור הארץ המכחיש כל התפתחות רוחנית והכרה אלוקית ונביט על אלפי השנים האחרונות דרך מעוף הציפור בהנחה כי אותה ציפור חיה אלפי שנים.

כאשר נתבונן על מהלך ההסטוריה באופן רציף נוכל לראות כי שמו הגדול במידת הרחמים הוא שם בן ד' מלווה אותנו לכל אורך, רוחב ועומק ההסטוריה, נוכל לראות כי כאשר בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון, רמז לנו הברוך הוא על אות י' דשם הוי"ה, כי אות י' הוא בחכמה, והמלך שלמה היה חכם מכל אדם, ובנה את הבית בחכמה, שנאמר בחכמה יבנה בית.

לעומת זאת, בבית השני שבנה כורש מלך פרס, שהיה מאומות העולם רמז לנו הברוך הוא על אות ה' ראשונה משם הוי"ה, והתקיים הבית 580 שנה שהוא י' פעמים נ"ח שהיה אבי אומות העולם. כלומר בבית ראשןן ובבית שני באו לידי בטוי אותיות י"ה דשם הוי"ה, אך לאחר חורבן בית שני משהסתלקו ופרחו אותיות י"ה, שהם חכמה ובינה משם הוי"ה ברוך הוא, ונותרו אותיות ו"ה בלבד, נתנו לנו ששה סדרי משנה כנגד אות ו' דשם הוי"ה ואלו החזיקו אותנו בימי הגלות והחורבן, עליהם אמר הרח"ו במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי, ואילו מדינת ישראל הוקמה כנגד אות ה' דשם הוי"ה, שהיא ענייה ודלה שאין לה משלה אלא מה דיהיב לה זעיר אנפין בעלה, העשיר השמח בחלקו, שיכול לתת לה ו' של חלקו (כי חלקו נכתב חלק ו') הוא רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה.

ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו

כל טוב ושבת שלום

איזהו עשיר השמח בחלקו, לא מה שאנו חושבים

שלום לכולם,

איזהו עשיר השמח בחלקו, בחלק הנוסף שלו שיכול לתת ממנו ולשתף עימו

המשנה במסכת אבות מביאה ד' אמיתות בשם בן זומא ואלו הן:

איזהו חכם, הלומד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו, ואיזהו מכובד המכבד את הבריות, ד' אמיתות אלו מכוונות כנגד שם בן ד':

איזהו חכם, כנגד י' דשם הוי"ה, שהוא בחכמה

איזהו גיבור, כנגד ה' ראשונה דשם הוי"ה, שהוא בבינה (שנאמר אני בינה לי גבורה)

איזהו עשיר כנגד ו' דשם הוי"ה, שהוא כנגד תפארת

איזהו מכובד כנגד ה' דשם הוי"ה, שהוא כנגד מלכות

שלא כדרך העולם לפרש איזהו עשיר השמח בחלקו שאומרים שאדם צריך להיות מסופק ומאושר במה שיש לו ולא ירצה יותר, אנו מביאים פירוש הפוך.

היות שהאמירה איזהו עשיר השמח בחלקו מתייחסת לספירת תפארת הוא אות ו' דשם הוי"ה הכולל שש ספירות חג"ת נה"י הרי שיש לו יתרון של אחד שלם על ספירות מלכות הנבחנת לאות ה' דשם הוי"ה שערכה חמש, נמצא איזהו עשיר השמח בחלקו, הוא איזהו עשיר השמח בחלקו הוא בחלק השישי לו, בחלק הנוסף שלו על האות ה', כי כאשר יש לו חלק נוסף הוא יכול לתת אותו למלכות, שהיא עניה ודלה ואין לה משלה אלא מה שנותן לה זעיר אנפין בעלה (אות ו' דשם הוי"ה), וזה ענין העשירות, עשיר הוא מי שיכול לתת ולשתף, והוא גם הצדיק המחבר בין שמים לארץ.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

...

על פי כתבי האר"י שער מאמרי רז"ל פרקי אבות

 

מהו שנאמר בברכת אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה

שלום לכולם,

ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה

בברכת אבות שאנו אומרים בתפילת שמונה עשרה, היא תפילת עמידה, אנו אומרים את המילים הבאות:

בָרוּךְ אַתָה ה', אֱלוֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֱי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְמוֹ בְּאַהֲבָה. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָה ה', מָגֵן אַבְרָהָם.

למה מכוונים הדברים, ויש לומר כי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב מכוונים לחב"ד, אלו ג' המוחין, אשר אברהם הוא בחכמה יצחק בבינה, ויעקב בדעת, האל הגדול הגבור והנורא סובב על חג"ת, חסד גבורה תפארת, באופן הבא, האל הגדול  - חסד (קו ימין), הגבור - גבורה (קו שמאל), והנורא - תפארת (קו אמצעי) גומל חסדים טובים סובב על ה' חסדים חסד, גבורה, תפארת, נצח הוד המושפעים ליסוד הנקרא קונה הכל, וזוכר חסדי אבות, שאבות הם חב"ד, וחסדי אבות הם חג"ת, ומביא גואל לבני בניהם, אלו נה"י הנבחנים לבני בנים של האבות, כי האבות הם חב"ד, בנים הם חג"ת ובני בנים הם נה"י, למען שמו באהבה, וכל השתלשלות האורות הללו כדי להוריק ברכה לשמו, כי מטרת הבריאה היתה להטיב לנבראיו, לכן כתוב למען שמו, כלומר כדי למלא את שמו באהבה, שזו היתה הסיבה לבריאת העולם.

ברכת אבות

לפי כתבי האר"י שער הכוונות א' מאמר דרוש ב' בענין כוונת עמידה

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

למה לחפש צדיקים בסדום

שלום לכולם,

מהי סדום ברוחניות, מהו צדיק ברוחניות, מדוע אומרים ה' הוא צדיק, ומדוע לחפש צדיקים בסדום? ננסה להשיב על שאלות אלו אחת לאחת.

כדי להשיב על השאלה מהי סדום ברוחניות נתבונן במילה סדום, בפרשת וירא כתובה המילה סדם ג' אותיות, ס' ד', ם'. אות ס' היא מעגל סגור, גימטריה של 60, כמו 60 דקות שיש בשעה, או ששים שניות שיש בדקה, המספר שישים מסמל את מוגבלות עולם החומר, כמו שש הפאות שיש בקוביה.

קוביה, משל לעולם החומר הסגור

אות ד' היא סמל למלכות (שהיא בסיס לנבראים) שהיא ענייה ודלה, שאין לה משלה אלא מה שנותן לה זעיר אנפין בעלה (הבורא), גם  ד' גיטמטריה ארבע לשון רבוי רבייה ורביעה, להבדיל מהבורא שהוא אחד, לכן האות ד' היא סמל לנבראים שהולכים ומתרבים וככל שהולכים ומתרבים מאבדים קשר עם הבורא האחד היחיד והמיוחד.

בעוד שלאות ד' מצב אחד של מקבל, הרי שלאות מ' שני מצבים, האחד - של אות מ' פתוחה המסמלת את מידת הרחמים, ושני של אות ם סתומה מסמלת את מידת הדין הקשה. רחם סגור שלא מסוגל לקבל טיפת זרע (שזרע הוא משל לחסד) אנו מוצאים בבטוי לםרבה המשרה בנביא ישעיהו (ט ו),

לעומת האות ם' הסתומה והסגורה המופיעה בישעיהו והנרמזת בספר שמואל בענין עקרותה של חנה ככתוב וה' סגר רחמה, אנו מוצאים את הבטוי ההפוך, "ויפתח את רחמה", שהפירוש הוא שאות ם' סתומה מכל עבריה עברה להיות מ' פתוחה, ואז מתעברת האישה מטיפת זרע חסד, כלומר לבית הרחם יש יכולת לקבל טיפת חסד המשול לזרע.

נמצא כי הצרוף סדום הוא מצב סגור ומסוגר, האות ס' היא קופסא סגורה, האות ד' עניה, כי אינה מקבלת שום רוח, (של זעיר אנפין) וממה תתפרנס, ואות ם' סתומה, סגורה אינה מקבלת חסד, אז איך תרחם, נמצא השם סדם מעיד על מערכת סגורה שאין לה שום הזנה של חסד, וסופה להעלם.

מהו צדיק ברוחניות

שם ה' המפורש נכתב ד' אותיות, י', ה', ו, ה', כאשר אות ו' נמשלת לצדיק, מדוע? היות כי האות ו' משמשת לחיבור, למשל בבטוי כחול ולבן, אות ו' מחבר בין הצבע הכחול לצבע הלבן, פעמים רבות האות ו' משמש לנגד או להפֵּךְ, למשל בבטוי "עני ועשיר", בבטוי עני ועשיר האות ו' יכולה לשמש כחיבור בין עני ועשיר או כאמצעי לנגד את העני מהעשיר, מכאן לאות ו' תפקיד כפול.

נמצא כי תפקידו של הצדיק, הנמשל לאות ו', הוא לחבר בין שני מושגים, וגם לחבר בין שני הפכים כמו למשל בבטוי "שמים וארץ", כלומר האות ו' שהוא נמשל לצדיק לא רק שהוא מקרב אלמנטים הפוכים, אלא הוא מחבר אותם ומייחד אותם. זוהי גדולת הצדיק, לכן אומרים את הפסוק ה' צדיק (תהלים י"א ה').

על יסוד מה שהסברנו עד כה, ניתן להבין מדוע מבקש אברהם (בחינת חסד שבאדם) למצוא צדיקים בסדום, אברהם מבקש למצוא אלמנטים מחברים ומקשרים את עולם החומר עם עולם הרוח, עם האלוקות, וככל שמתקדמת השיחה בין אברהם לבין ה' מתחיל אברהם (בחינת החסד) להבין כי הסיכויים למצוא צדיקים (אלמנטים מחברים בין שמים לארץ בין משפיע ומקבל) קלושים ביותר בסדום, כי עצם השם סדום מורה על כלייה.

נמצא כי כדי ליצור כיס או תא קטן שבו יכול לשרות החסד בעולם, צריך להפוך את סדום, כפי שהופכים את האדמה לפני הזריעה, שהחלק הקשה העליון יורד מטה, והחלק הרך התחתון המסוגל להיות מופרה עולה מעלה, לכן גם מה שנשאר מהפיכת סדום הוא מלח, שהוא ג' הוויות, ג' פעמים שם הוי"ה ברוך הוא, וגם אותיות מחל, וג' הוויות (26 + 26 + 26) הן 78 כגימטריה של המילה חס"ד עם אות ו' הנמשל לצדיק.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה