שלום וברכה לכולם,
מהו ראש השנה, מהי שנה, מדוע אנו חוגגים את ראש השנה ולא את רגלי השנה? מאין מופיעה ונולדת השנה החדשה, מדוע יש בשנה שנים עשר חודשים, ולמה עשרת ימי תשובה, או הימים הנוראים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נחשבים לקו התפר שמחבר בין השנים? נשתדל לענות על שאלות אלו אחת לאחת.
מהו ראש השנה?
ראש הוא התחלה, כפי שבלידה רגילה וטיבעית מופיע ראשו של התינוק ורק אח"כ גופו, כך מופיע ה"ראש" של השנה, שהוא הכוח, הפוטנציאל של של השנה, כי מה שיש ב"ראש", ב"כח" בפוטנציאל, יתגלה מאוחר יותר ב"גוף" השנה. אנו חוגגים את ראש השנה, כי אנו נותנים קרדיט ל"ראש", להתחלה, כמו שהראש הוא החלק החשוב ביותר בגוף, כך ראש השנה, הוא האלמנט הכי חשוב בשנה.
מנין לנו כי ראש השנה חל בחודש תשרי?
ראש השנה העברית חל בא' וב' בחודש תשרי, מדוע? כי א'ב' תשרי אותיות בראשית בו נברא העולם. אם העולם נברא בא' ב' תשרי, הרי שכל האנושות נבראה בו, אם כך ראש השנה, הוא יום לידת האדם ותולדותיו, ואם כך הוא, הרי שראש השנה הוא יום מולד האנושות כולה.
מדוע אנו חוגגים את ראש השנה ולא את רגלי השנה
כי הראש הוא החשוב ביותר, והרגליים שהם בחינת סוף, אין להם חשיבות משל עצמם, אלא הם נכללים בראש, שהם בחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, וכפי שאנו שמחים בהופעת הראש בלידת היילוד, כך אנו שמחים בלידת ראש השנה.
מאין מופיעה ונולדת השנה
כאשר אנו מתבוננים בלוח השנה החדש, אנו רואים שניים עשר דפים כנגד שנים עשר חודשים, אנו רואים שבתות וחגים ומועדים וימי חול, ואנו כותבים על לוח השנה תאריכים שחשובים לנו, קובעים פגישות, מאזכרים ימי הולדת, אך מנין אנו גוזרים את לוח השנה, מנין באה התכונה לצייר לוחות שנה, ואין הכוונה ליכולת היצירתית לצייר משבצות כנגד הימים, או לאייר אותו, אלא הכוונה היא מנין בא הרעיון בכלל של הצורך ליילד את הזמן?
כאשר אנו נמצאים פועלים במהלך היום, נוסעים לעבודה, מטפלים בילדים, עורכים שולחן, מבשלים, כותבים הודעה או מכתב, משוחחים, מנקים, מטיילים, מתכננים את יום המחר, את השבוע הבא, את השנה הבאה, את החופשה הבאה, מנין לנו הוודאות שיבוא המחר, שיגיע השבוע הבא, שתגיע השנה הבאה, בדרך כלל איננו חושבים על כך, אנו נגשים ליומן, או ללוח השנה, מתאמים פגישות או בודקים מתי חלים חגים ומועדים, אך לא מביעים ספק ולו הקט ביותר בהגעת היום הבא, הזריחה הבאה, ברור לנו כי אחרי ערב יגיע בוקר, ולכן אנו אצים רצים כותבים ומשרבטים בלוחות השנה, ומקשטים את היומנים שלנו במה שליבנו חפץ, אך מנין באים הימים, השבתות והחגים ימי ההולדת, ימי המפגש עם חברים?
הימים והשנים באים ונולדים מן האין, מן האינסוף, לכן אין לנו ספק בהגעתם, לכן אנו לא עוצרים וחושבים על כך, כי כשם שהאדם בא מן האינסוף, כך גם הזמן בא מן האינסוף, ומכיוון שלאינסוף לא יש סוף, כך גם לימים לא יש סוף, לכן אנו לא מהססים לדהור קדימה, כי יש אהבה בדומים. האינסוף שדרכו מגיע האדם האדם, והאינסוף שדרכו מגיעים הימים הוא אחד.
מדוע בשנה יש שנים עשר חודשים?
למה בשנה יש שנים עשר חודשים, ולא תשעה כמו ירחי הלידה או שמונה ימי המילה, או עשרה כמו עשר האצבעות שיש לנו, מה מיוחד במספר שנים עשר, שאין במספרים שהזכרנו עד כה, ומדוע הוא מהווה ראש גשר בין האינסוף לסוף, ומדוע נמשכים י"ב השבטים ממנו, ואיתו י"ב חודשי השנה, וי"ב המזלות.
כדי להשיב על שאלה זו, נתבונן על חדר, בחדר יש ארבעה קירות, תקרה ורצפה, ביחד שש פאות, כמו קוביה כמו ארבע רוחות שמים ושני כיוונים מעלה ומטה. עד כאן הכל ברור. אם מסתכלים על כל פינה בחדר רואים שבכל פינה יש מפגש של ג' משורים, שני קירות ותקרה, הללו מהווים יחד ג' משורים, כפול ארבע פינות החדר, הרי שנים עשר, כלומר בכל חדר יש חדירה של שנים עשר קווים או שנים עשר גבולים.
חדר הוא שטח תָּחוּם ומוגבל, שנים עשר הקווים שיוצרים מפגש בין קירותיו לתקרתו, הם שנים עשר הקווים המחברים בין האינסוף לסוף, לתָּחוּם ולמוגבל, (כמובן שיש לנו שנים עשר גבולין בין ארבעת הקירות לבין הרצפה, מה שמקנה לנו יחד עשרים וארבעה גבולין, שם מקבילים לכ"ד השעות שיש לנו ביממה, מהן נמשכים כ"ד משמרות כהונה שהיו בבית המקדש).
זאת אומרת שנים עשר הוא המספר הקטן ביותר המקשר בין האינסוף לסוף, הנה עוד דוגמה, שנים עשר הוא המכפלה של שלוש בארבע, כאשר המספר שלוש נבחן לאלמנט מכריע ומאזן, כי אינו זוגי. במספר זוגי יש תמיד יריבים, כמו שני כתובים המכחישים זה את זה, והמספר האי זוגי הוא כמו הכתוב השלישי המכריע בניהם. המספר שלוש נבחן למשפיע, שהוא היסוד הזכרי, בעוד המספר ארבע נבחן למקבל, שהוא האיכות הנקבית, נמצא המספר שנים שער הוא מכפלה הקטנה ביותר של זכר ונקבה, משפיע ומקבל, לכן שנים עשר הוא הקשר שבין האינסוף, המשפיע, לסוף, המקבל.
מדוע נבחנים עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים לקו התפר המחבר בין השָׁנִים?
ישראל מונים ללבנה, ואומות העולם מונים לחמה. שנת לבנה היא בעלת 355 ימים כגימטריה של המילה שנ"ה, ושנת חמה היא בעלת שס"ה ימים, כלומר בעלת 365 ימים. נמצא, אם כן, כי ההפרש בין שנת חמה לשנת לבנה עומד על עשרה ימים. כעת כדי להשלים את הפער בין שנת חמה לשנת לבנה, עלינו להוסיף עשרה ימים לשנת הלבנה כדי שתשתלם לשנת החמה. מנין נקח עשרה ימים נוספים, מאיזה חשבון בנק?
את עשרת הימים הללו נמשוך מהחשבון של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, כיצד? בכל שנה חדשה נמצאים עשרה ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים. את עשרת הימים הללו אנו מוסיפים ל-355 הימים של השנה הקודמת וכך אנו מקבלים שנה בת 365 ימים, כאשר שובר השוויון שבין שנת חמה לשנת לבנה חל ביום הכיפורים של השנה החדשה.
לכן נקראים הימים הללו בשם ימים נוראים, כי אלו הם ימי התפר, ימי החיבור, שבין שנת חמה לשנת לבנה, כי אילולא הימים הללו היה נפרד פרצוף (שנת) הלבנה מפרצוף (שנת) החמה. ולכן מכונים הימים הללו בשם עשרת ימי תשובה, כי בעשרת הימים הללו שבה האות ה' של פרצוף לבנה, לאות ו' של פרצוף חמה, ונתקיים שם ה' במלואו, בבחינת תשוב ה' לגבי ו'. כלומר אות ה' אחרונה של שם הוי"ה שבה אל אות ו' דשם הוי"ה ומתקיים שם ה' בייחודו.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
