בס"ד
שלום וברכה לכולם,
תמונה Pixi
מה מקור המנהג בקרב אנשים ונשים ברחבי העולם לכחול עיניים, מה מסמלת העין האנושית, מה מסמל הצבע הכחול, ומדוע השילוב של כחול ועין הוא תנאי ברור ומוסכם ליופי?
הנה בספר יחזקאל כ"ג, מ' מופיע הפסוק הבא: "וְהִנֵּה בָאוּ לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי". מה משמעות הרחצה ברוחניות, כי בגשמיות, כאשר אדם רוחץ, הוא טובל במים, אך מהי רחצה ברוחניות? בלשון ארם רחצה פירושה אמונה, ובטחון, כיצד אנו לומדים זאת, מתפילת בריך שמיה שאנו אומרים, בזמן שאנו פותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספר התורה. לשון התפילה מופיע בזהר ויקהל אות רכה.
הנה לשונה: בריך שמיה דמארי עלמא, בריך כתרך ואתרך, יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם, ופורקן ימינך, אחזי לעמך בבית מקדשך, ולאמטויי לנא מטוב נהורך, ולקבלא צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך, דתוריך לן חיים בטיבו, ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא, למרחם עלי, ולמנטר יתי, וית כל דילי, ודי לעמך ישראל. את הוא זן לכלא, ומפרנס לכלא, את הוא שליט על כלא, את הוא דשליט על מלכיא, ומלכותא דילך הוא. אנא עבדא דקב"ה, דסגידנא קמיה, ומקמי דיקר אורייתיה, בכל עידן ועידן. לא על אינש רחיצנא, ולא על בר אלהין סמיכנא, אלא באלהא דשמיא, דהוא אלהא קשוט, ואורייתיה קשוט, ונביאוהי קשוט, ומסגי למעבד טבוון וקשוט. ביה אנא רחיץ, ולשמיה קדישא יקירא אנא אימר תושבחן. יהא רעוא קדמך, דתפתח לבאי באורייתך ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך. ותשלים משאלין דלבאי, ולבא דכל עמך ישראל לטב ולחיין ולשלם אמן.
באו הסולם אות רכה) בריך שמיה דמארי וכו': ברוך שמו של רבון העולם. ברוך כתרך ומקומך. יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, שגאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך, ולהשפיע לנו ממיטב אורך, ולקבל תפלותינו ברחמים. יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים בטוב, ושאני עבדך יהיה נפקד בין הצדיקים, לרחם עלי, ולשמור אותי ואת כל אשר לי, ושל עמך ישראל. אתה הוא הזן את הכל ומפרנס את הכל. אתה הוא השולט על הכל. אתה הוא השולט על מלכים, והמלכות שלך הוא. אני עבד הקב"ה, שאני משתחוה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח, ולא על בני אלקים אני סומך, אלא על אלקים שבשמים, שהוא אלקים אמת, ותורתו אמת, ונביאיו אמת, ומרבה לעשות חסד ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והיקר אני אומר תשבחות. יהי רצון מלפניך, שתפתח לבי בתורתך, ותתן לי בנים זכרים עושי רצונך, ותמלא משאלות לבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום, אמן.
הנה מלמד אותנו הזהר הקדוש, כי לשון רחיצה פירושה בטחון, לפיכך ניתן לפרש את הפסוק מיחזקאל, "והנה באו לאשר רחצת", כי כי כל הבחינות אשר אשר יצאו מחוץ לקדושה, באו, כלומר שבו, לאשר רחצת, כי טבלת (הנשמה) באור האמונה, והוא אותו ענין המובא בהמשך הפסוק, כחלת עיניך, כי העין רואה מקצה אל קצה מנקודה אל נקודה, באור הקו, בצורה מוגבלת, וכאשר אנו עוצמים עינים, והעפעפים מכסים את העיניים, באופן שאיננו מסוגלים לראות ראיה גשמית, אז מופיע העפעף הסגור, כאשר מעליו פס כחול, לומר כי רק אדם אשר עוצם עיניו מראות רע, שהוא ענין של קבלה לעצמו בלבד, רואה טוב, שהוא כחול עוצמת השמים של העולם הבא, שכל עניינוו הוא אהבה נתינה וההשפעה, שהוא מטעם מטרת הבריאה, שהיא להיטיב לנבראיו. ולכן הסיפא של הפסוק הוא המתבקש, ועדית עדי, כי לאחר שאדם רוחץ באור האמונה, וכוחל עיניו בטוב השמים, שכל רצונו להיטיב לנבראיו, אז שייך בו ועדית עדי, שהיא התורה הקדושה. נמצא כדי שאדם יהיה ראוי לעדות את עדי התורה, שהוא קו אמצעי, עליו לעמוד בב' תנאים קודמים, שהם: א) בטחון ואמונה, שהם בחינת קו ימין, ב) עצימת עינים, שהוא בחינת מסך, והכחלת העינים, שהוא אור חוזר, שהוא בחינת קו שמאל, ואז יוכל לזכות למצב של ועדית עדי הוא התורה, שזוכה ע"י ב' הבחינות הקודמות לקו אמצעי.
כל טוב