איזה סוד מסתתר בצווי שניתן לאברהם אבינו לך לך מארצך

שלום לכולם,

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך

איזה סוד גנוז בצווי שניתן לאברהם אבינו, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך"? אומר הגאון מוילנא, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, הוא ג' חיות הקודש (אותיות יה"ו)
אל הארץ אשר אראך (אות ה')
והוא הנקרא בת שבע,
ולכן ברך אותו בשבע ברכות.

מה למעשה הצפין הגאון מוילנה בפירוש שלו? אם נתבונן היטב נוכל לראות את הדברים הבאים: בפסוק "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" מלובש שם הוי"ה, הוא שמו הפשוט במידת הרחמים. כאשר מתוך המלים "אל הארץ אשר אראך" היא אות ה' אחרונה של שם הוי"ה, משתלשלות שבע הברכות הן שבע המידות.

שם ה' הפשוט במידת הרחמים נכתב בד' אותיות, י', ה', ו' ה', והוא מלובש בפסוק כך:

י' = לך לך מארצך
ה' = וממולדתך
ו' = ומבית אביך

ה' = אל הארץ אשר אראך (היא בת שבע, ולכן ברך אותו בשבע ברכות שהן:)

א. ואעשך לגוי גדול (חסד)
ב. ואברכך (גבורה)
ג. ואגדלה שמך (תפארת)
ד. והיה ברכה (נצח)
ה. ואברכה מברכיך (הוד)
ו. ומקללך אאור (יסוד)
ז. ונברכו בכך כל משפחות האדמה (מלכות)

זאת אומרת, כאשר מקיים אברהם את הצווי לך לך מארצך, הוא מקיים אות י' דשם הוי"ה, כאשר הוא מקיים את הצווי (לך לך) ממולדתך, הוא מקיים אות ה' ראשונה דשם הוי"ה, וכאשר הוא מקיים את הצווי (לך לך) מבית אביך, הוא מקיים אות ו' דשם הוי"ה, עד כאן מקיים אברהם ג' אותיות משם ה', הן אותיות יה"ו, כאשר יקיים את הצווי הרביעי, (לך לך) אל הארץ אשר אראך, הוא יקיים אות ה' אחרונה משם הוי"ה, וברגע שהוא יקיים אות ה' אחרונה זו, יתקיימו בו שבע הברכות, הנקראות בת-שבע, כי אל הארץ אשר אראך, היא בחינת הרצון העליון, שהוא להיטיב לנבראיו, ומן הרצון העליון הזה משתלשלות שבע הברכות, או שבע המידות שציינו לעיל.

לכן כאשר נחבר את שלושת הצוויים הראשונים שנתנו לאברהם אבינו ע"ה, א) לך לך מארצך, ב) וממולדתך, ג) ומבית אביך, עם הצווי הרביעי שהוא, אל הארץ אשר אראך, שהוא הרצון העליון, המתפרט לשבע מידות, נקבל עשר ספירות.

שבת שלום לכולם וט"ו בשבט שמח 🙂

כתיבת תגובה

השאר תגובה