הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, הקדמת ספר הזהר

בס"ד

שלום לכולם,

"הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו", שיר השירים ב', י"ב.

"הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו", שיר השירים ב', י"ב.

הקדמת ספר הזהר מאמר הניצנים, אות ד' בראשית רבי שמעון בר יוחאי פתח: "הנצנים נראו בארץ", רוצה לבאר את הפסוק הזה משיר השירים, הנצנים דא עובדא דבראשית. "נראו בארץ", אימתי? ביום השלישי, דכתיב "ותוצא הארץ", כדין נראו בארץ. "עת הזמיר הגיע", דא יום רביעי, דהוה ביה זמיר עריצים. מארת חסר בלי ו' לשון מארה, קללה, זמיר עריצים, לחתוך את הרשעים, "וקול התור", דא יום חמישי, דכתיב "ישרצו המים" וגו' למעבד תולדות. "נשמע" דא יום ששי, דכתיב "נעשה אדם", דהוה עתיד למקדם עשיה לשמיעה, דכתיב הכא "נעשה אדם", וכתיב התם "נעשה ונשמע". "בארצנו" דא יום שבת, דאיהו דוגמת ארץ החיים.

אם כן רבי שמעון בר יוחאי לוקח את הפסוק הנצנים נראו בארץ, והוא מפרש אותו מחולק לשבעת ימי בראשית, איך מפרש זאת בעל הסולם?  "בראשית", רבי שמעון פתח: "הנצנים נראו בארץ", הנצנים זהו מעשה בראשית. נראו בארץ, מתי? ביום השלישי הארץ הוציאה דשא עשב, אז נרא בארץ, פירוש הדברים: הארץ מרמזת על הרצון של האדם, כך אמרו חז"ל, למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה, לכן בכל מקום שכתוב ארץ, צריך להתרכז ולזכור, מדובר על הרצון שלי. הניצנים נראו בארץ, אומר רבינו בעל הסולם, הכוונה היא על הספירות הקדושות שהם מתגלות ונראות בליבו של האדם, ברצון של האדם.

היכן מתגלה האור האלוקי?

כלומר אנחנו צריכים להגיע למצב שהאור האלוקי מתגלה אצלינו בלב, כמובן יש בזה מדרגות שונות אבל הקב"ה הוא אבא של כולנו, הוא ברא אותנו בשביל להתגלות אלינו, אז יש מדרגות גבוהות מאוד, מדרגות של נבואה, שחווים צדיקים וקדושים וגאונים, אבל אנחנו כדרכינו רוצים לפרש את הזהר לאנשים פשוטים, כמונו, כערכינו, וצריכים לדעת שהקב"ה מחפש את הזדמנות  להתגלות לאדם, כי זה מה שהאבא רוצה, האבא רוצה להתגלות לבנים, בשביל זה הוא ברא את כל הבריאה כולה, ולכן אנו צריכים לדעת בזמן שאנו מרגישים את מציאות הבורא, וזה קורה הרבה, אסור לנו לתת לדבר הזה לעבור על ידינו, אלא אנחנו צריכים לסמן את זה ולתת תודה להשם על זה.

לפעמים זה יכול לקרות בזמן התפילה, תפילת שחרית, או מנחה או ערבית, צריכים לדעת שהתפילה היא נכס מאוד יקר, את התפילה סדרו אנשי כנסת הגדולה, והיא וודאי נסדרה ע"פ רוח הקודש שלהם, והיא וודאי ענין נצחי, לכל הדורות, לכל האנשים, גם אדם שמחזיק את עצמו לאדם פשוט, התפילה אמורה להתחבר אליו, רק מה? אנחנו צריכים לעשות את מה שצריך בזמן התפילה, להתרכז, להחשיב את התפילה, להבין שכל פסוק ופסוק הוא קודש קודשים, המדבר על הבורא יתברך, ולדעת שאם אנחנו מתבוננים טוב, בכל פסוק, זה מדבר אלינו, זה מדבר על המצבים שלנו, זה אמור לרומם אותנו, ולתת לנו שמחה, כי זו היא שמחת החיים, כל קשר עם הבורא, אמור לתת לנו שמחה אמיתית.

מדוע תפילה היא עניין קריטי, או מכריע בחיינו?

ולכן, לא לתת לשגרה לכרסם בנו, אלא להכין את עצמינו לתפילה לדעת, שזה מעמד חשוב מאוד, הייתי אומר זה אפילו קריטי לגבי כל היום שלנו, וזה לא  משנה איזו תפילה, שחרית, מנחה, ערבית, צריך לגשת שביא הרצינות, ולדעת שהקב"ה נותן לנו הזדמנות להתקשר איתו, רק אנחנו צריכים להכין את עצמינו כראוי, לא להסתכל לצדדים, בטח לכבות את כל המכשירים הסלולריים, בזמן התפילה אנו עומדים לפני המלך, ואנחנו צריכים לנתק מגע עם כל מה שקורה מסביב, אנחנו צריכים לדעת שאנו צריכים לדחות את כל העניינים הביצועיים למיניהם הצידה, בעולם שלנו לכל אחד ואחד יש הר של מטלות על הראש, אם מה שאשתו נתנה לו, או מה שהעבודה מחייבת אותו, כולנו יודעים את הדברים, בזמן התפילה צריך לשים את כל הדברים הצידה, צריך לבודד את הזמן הזה, להקדיש אותוף זה זמן של קודש קודשים להתרכז באותיות ולהבין שזה קריטי לגבינו, זה חשוב זה חומר דלק, כמו בנזין בשביל מכונית, זה חומר דלק לנשמה להתבונן במילים, להפנים אותם, להרגיש אותם, לדעת שעכשיו הבורא יתברך מדבר איתנו, אני מדבר איתו הוא מדבר איתי, לרומם, ליקר, להרגיש את הדברים.

וככל שאדם מכין את עצמו יותר מתרכז יותר, גם מבחינה שכלית, וגם מבחינת הלב שלו, אז הוא נעשה כלי שראוי לקבל את הספירות הקדושות וזה מה שכתוב כאן. רבי שמעון פתח: "הנצנים נראו בארץ", הניצנים הם הספירות הקדושות, מה הם הספירות, הספירות הן גילוים שונים של הבורא יתברך, לכן ציינתי את זמן התפילה כי זה הדבר הראשון והעיקרי, יש עוד זמנים, יכול להיות אדם הולך ברחוב, והוא חושב על הבורא, איך הבורא מלובש בבריות, גם אז אסור לנו לתת לדבר הזה לעבור על ידינו, אלא צריך לדעת שהבורא יתברך עכשיו, הוא קורא לי, והמחשבה הזאת לא עברה לי בראש במקרה, אלא הבורא יתברך הוא מכניס את המחשבה ואת ההרגשה בראשו של האדם ושהוא רוצה את האדם, צריך לתת תודה לבורא, על העניין הזה. יכול להיות שאנו מסתובבים בטבע ומרגישים את הבורא, זה יכול בכל מיני וריאציות ואופנים, רק הנקודה המרכזית היא שאנחנו צריכים להיות מוכנים, כי הדקות הללו הן דקות יקרות מאוד, אנחנו צריכים להכיל אותם, לאמץ אותן אל ליבנו, להחשיב אותן לתת תודה לבורא, על זה ולתת לשכל או לרגש הזה לחלחל בנו, לקרב אותנו לבורא, כי הבורא יתברך קורא לנו.

הקדמת ספר הזהר מאמר הנצנים אות ד' הרב גוטליב

תמונת נצת הרמון: -Reji

כתיבת תגובה

השאר תגובה