וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה".

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה".

מהו שכתבה התורה בפרשת בהעלותך (במדבר יב) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה"?

וכדי לפרש זאת, יש להבין מהו ההפרש בין "עני" ל-"ענו", שכל ההפרש בין עני לענו הוא ד' אותיות, עני בגימטריה ק"ל, ואילו ענו גימטריה קכ"ו, כי על העני נאמר, אין עני אלא בדעה, כלומר מהותו של העני שהוא מרוחק ממחשבתו של הבורא ית"ש, שכל מחשבתו של הבורא היא להיטיב לנבראיו, והעני, הוא המרוחק ממחשבה זו ואינו רואה אותה, או חש בה.

לעומת זאת, ייחודו של הענו הוא בכך שהוא מכיר ביכולתו האישית, האנושית, ועם כל זה הוא מצמצם עצמו ומטהר עצמו תדיר, כדי שיוכל להאיר בו שם בן ד', שכן הוא מבין את התכלית שלשמה נברא העולם והיא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, הוא שנאמר על משה רבינו שהיה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה, שהיו ד' אמותיו פנויות לקבל את כבוד פני ה' יתברך בכל עת.

ומפני שזכה משה רבינו לכך שתהיינה כל פניותיו לימין, בחינת "אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ", (שיר השירים) כי אנה הוא ראשי תיבות א'מונה נ'תינה ה'שפעה, זכה לקשר קבוע עם בורא עולם, והוא אשר מכנה אותו האר"י הקדוש בכנוי, "מבחר הנבראים", בשל עובדה זו, שהיה כל כך זך בעבודתו את ה', ששם בן ד' אותיות האיר בו בקביעות. (שער הפסוקים פרשת בראשית דרוש ג').

שבוע טוב

כתיבת תגובה

השאר תגובה