ויירא יעקב מאד ויצר לו

בס"ד

שלום לכולם,

בפרשת השבוע פרשת וישלח, שולח יעקב מלאכים לפניו, ארצה שעיר שדה אדום, אל עשו אחיו. יעקב מצווה אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו:  כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד-עָתָּה.  וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ. המלאכים השבים אל יעקב מוסרים לו את הדבר הבא: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. יעקב חושש מאוד מהידיעות שנושאים עימם המלאכים, נעשה לו צר והוא חוצה את מחנהו לשניים.

במאמר שלפנינו שכתב הרבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, המופיע בסדרת הספרים ברכה ושלום, מעלה הרב את קושיית המפרשים הידועה: מדוע נצרך יעקב לתפילה, הצילני נא, מיד אחי, מיד עשיו, בעוד הקב"ה הבטיח לו במראה הסולם, "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, ואהיה עמך". על קושייה זו, אותה מקשים המפרשים, מביא הרב תשובה מדברי הזהר הקדוש ובעל הסולם.

האזנה נעימה לכל

 


intro/outro: Sammy's Medley, Creative Commons
rss podcast feed

כתיבת תגובה

השאר תגובה