לבאר בקשת משה הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ

 ושמתיך בנקרת הצור


ושמתיך בנקרת הצור

בחיי כל אחד ואחת מאתנו מהבהבת שלהבת האמונה כמגדלור, לעיתים מתלבש בנו אור האמונה ואנו מרגישים שמחה, אופטימיות וקלילות, אנו נוטים להיות בני שיח, להטות אוזן, לתת כתף, לשתף, להיות פעילים, ולעיתים לא מאיר בנו אור האמונה ואנו נוטים לעצבות, לדכדוך, לחוסר מרץ, לכבדות, ואפילו לייאוש. במצב כזה מתנדנדת הספינה האנושית המשולה לאדם בין יאוש לתקווה, בין חושך לאור בין ים סוער, לאופק בהיר.

בנקודה זו אנו פוגשים במשה רבינו לאחר חטא העגל, משה מתפלל ומבקש סליחה מאת הב"ה על חטא העגל, כמנהיג הכולל את ששים רבוא נשמות בנ"י הוא מבין כי בעיקר לו, יש חלק גדול בחטא העגל, על כך הוא מבקש מחילה מאת ה' וזו לשונו: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".

אומר הרבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א כך:

"כיוון שמשה הגיע לרום המעלות, מצד רום המעלות היו כן צריכים להתקן, כמובן בסיוע אלוקי אבל היו צריכים להתקן, אולי זה מרומז במילים “ואם אין” הרי ידוע ש”אין” רומז למדרגת הכתר והכתר זה המדרגה הכי גבוהה, אור היחידה, אור היחידה זה אמור לתקן את כל הפשעים, ואם אין, ואם מדרגת הכתר היא בספק, בבחינת אִם, בספק, אז מחני נא מספרך, זאת אומרת שכאילו מדרגת משה לא פועלת, הבחינת הכתר של משה לא פועל".

כאדם הנמצא בפרשת דרכים מבקש משה סימן מאת ה' ואומר: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ", כלומר משה מבקש הארה דקה ממנו יתברך, כמו ילד שהכעיס את אביו, ועתה הוא מבקש ממנו מחילה, הוא מבין שכעת אבא לא ישחק עימו, מטעם כי "שברו את הכלים ולא משחקים" אך הוא רוצה רמז דק מאבא להמשך היחסים המתוקנים עימו.

לכן מבקש משה הראני נא את כבדך ובגימטריה מ"ו (46), משיב לו הברוך הוא "כי לא יראני האדם וחי", כלומר האדם בהא הידיעה, בו יש חמישים שערי בינה, כי האדם בגימטריה הוא נ', כלומר הוא נ' שערי בינה, כי לא יכול אדם להשיג חמישים שערי בינה בעודו מלובש בגוף.

ואם נפחית מנ' שערי בינה (50) את מילת כבדך (46) את ההארה אשר בקש משה נקבל ד', או שם בן ד' אותיות, כלומר י-ה-ו-ה. וזו בקשת משה שיאיר לו השי"ת שם בן ד' אותיות, שאיר בו אור האמונה לאחר חטא עגל הזהב, הארה שתהווה בסיס לאמון בדרכם המשותפת.

סדנת האמונה בנקרת הצור

וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה, אע"פ שמשה מבקש הארה דקה (שם בן ד' שיאיר לו) קובע איתו ה' פגישה בנפשו פנימה וכך אומר: "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר", מהו המקום שנקרא צור בתוך נפשו של אדם פנימה?

אומר הפסוק, הצור תמים פועלו וכל דורכיו משפט, כלומר האינסוף ברוך הוא אומר למשה היה פועל תמים כמו הצור, איזו תמימות יש בצוּר שאין בסלע? ובכן הצור הוא אותיות צורה שכל מהותה של צורה זו היא להיטיב לנבראיו.

כעת מראה הברוך הוא למשה מהי צורה של טוב ואומר לו: וְשַׂמְתִּי'ךָ בְּנִקְרַ'ת הַצּוּ'ר, שהם סופי תיבות כתר, וכך למעשה מתקן הברוך הוא את בחינת כתר של משה, שהיא בחינת אין, שלא יכלה לפעול קודם לכן בעגל הזהב, ומעניק למשה תר"ך אורות חדשים, שהיא בחינה של כתר חדש שיוכל לפעול בה משה. כי בחינת כתר היא המדרגה הכי גבוהה, היא אור יחידה, עליה נאמר על כל פשעים תכסה האהבה.

כל טוב הצלחה וברכה, שיאיר אור האמונה לכל אחד ואחת מאתנו

שיעור וידאו מאת הרבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א לפרשת כי תשא ע"פ פנימיות התורה,"ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"

...

תמונה : Plamen Stoev

כתיבת תגובה

השאר תגובה