מראש השנה עד שמיני עצרת, סוד חג האסיף

ראש השנה ושמיני עצרת סוד חג האסיף

ראש השנה ושמיני עצרת סוד חג האסיף

מאמר הזה"ק שלפנינו פרשת פנחס עוסק במהות הימים שבין ראש השנה ליום שמיני עצרת, למי שיש ספר מוזמן לפתוח.

כז) אמר ר' חייא וכו': אר"ח לר' אלעזר, אלו הימים שמן ראש השנה עד יום האחרון של החג אני רוצה לעמוד עליהם. כפי שאנו רואים, רבי חייא מבקש מרבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי להסביר לו את מהות הימים שמן ראש השנה עד יום האחרון של החג, הוא שמיני עצרת, מפני שרבי חייא רוצה לעמוד עליהם, כלומר רוצה להבין את מהותם.

א"ר אלעזר הרי למדנו, והחברים העירו בהם.  רבי אלעזר מסביר שכבר למדו את הנושא, והחברים השלימו את הערותיהם, כלומר את מה שחסר, א"ר חייא ודאי כך הוא. אבל אני שמעתי דבר בהם,  ממאור הקדוש העליון, שהוא ר' שמעון. רבי חייא מאשר את דברי רבי אלעזר ואומר שהוא שמע דבר מהמאור הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, כלומר רבי חייא מבקש למקד את השיחה בדבר שאמר רבי שמעון. אמר לו אמור דבר ההוא. רבי אלעזר מבקש מרבי חייא שיאמר את הדבר ששמע, אך רבי חייא אינו מבין את הדבר, לכן אינו יכול לעמוד בו ולומר אותו.

אמר לו, עוד איני עומד בו. כלומר שהדברים אינם מובנים לו כל צרכו. א"ר אלעזר, אע"פ שהחברים העמידו דבר הזה ויפה הוא, אבל סדר אלו הימים הוא סוד החכמה בין קוצרי השדה. כלומר, בין אלו החכמים, שכבר גמרו כל בירורי המלכות, הנקראת שדה.

רבי אלעזר מסביר כי החברים הבינו את מהות הימים הללו מראש השנה עד שמיני עצרת, היות והוא סוד החכמה בין קוצרי השדה. כאן משתמש רבי אלעזר במשל קוצרי השדה, להסביר בו ענין מעלת החכמים, שעברו את התהליך של בירורי המלכות הנקראת בשם שדה.

כח) ת"ח הא אתמר וכו': בוא וראה, הרי למדנו, סדר היחוד הכל באחד איך הוא. והנה למדנו, פתח ואמר, חשף ה' את זרוע קדשו, זו זרוע אחת, שהיא קו השמאל, שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה הגאולה. ולמשהה, חשף ה' את זרוע קדשו זו, הוא להקים כנסת ישראל, שהיא המלכות, מן העפר, ולקבל אותה אצלו להתחבר כאחד. וכאשר זו הזרוע, נתעוררה כנגדה, כמה פחד שורה בעולם עד שיניח זרוע ההיא תחת ראשה, להתחבר. כש"א, שמאלו תחת לראשי וגו'. ואז נח הדין, ומכפר החטאים.

רבי אלעזר מזמין את רבי חייא ללמוד עימם את סוד הימים שבין ראש השנה לשמיני עצרת, כדי שרבי חייא יבין את המהות הימים, רבי אלעזר מזמין אותו לראות את התהליך, ואומר לו "בוא וראה", כדי ללמוד אומר רבי אלעזר עליך לעזוב את המקום בו אתה נמצא, לבוא אל המקום בו תוכל לראות את מה שאתה בקשת להבין, אך התנאי להבנה הבאה, הוא לעזוב את המקום בו עומד, לבוא אלי, למקום בו אני רבי אלעזר עומד, ואז תוכל לראות את מה שבקשת.

רבי אלעזר פותח בפסוק מספר ישעיהו "חשף ה' את זרוע קדשו", מה פרוש החשיפה, וכי להשי"ת יש גוף או דמות הגוף, אלא שהנביא מדבר בלשון משל ומליצה, לומר חשיפה היא לשון גילוי, כלומר של מה שהיה קודם לכן בחזקת נסתר, כלומר בפסוק הזה, מוציא השי"ת מן הכח אל פועל את ענין הגאולה, כיצד? הוא חושף את זרועו קודשו (שהוא משל לכוח הדין והצמצום הנמשך מהנהגת ספירת הגבורה) כדי לקבל אליה את כנסת ישראל השרויה בעפר, אז תוכל כנסת ישראל להתכלל אצלו ולהתחבר כאחד.

כט) לבתר אתי ימינא וכו': אח"כ בא קו הימין לחבקה, אז שורה שמחה בעולם, וכל הפנים מאירים. לאחר זה, היא, המלכות, מתחברת בגוף, דהיינו בקו האמצעי, ואז נקרא הכל אחד בלא פרוד. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל יחד. אז הוא שלמות הכל ושמחת הכל ומתאחדים ודאי ז"א ומלכות, מה שלא נמצא כך בשאר הזמנים.

ל) כגוונא דהאי סדורא וכו': כעין זה, הוא הסדר של אלו הימים, מרה"ש, עד יום האחרון של החג. בראש השנה נתעוררה זרוע השמאלית, דהיינו קו שמאל דז"א, לקבל את המלכה. ואז כל העולם בפחד בדין, וצריכים. העולם בעת ההוא, להמצא בתשובה שלמה לפני הקב"ה. אח"כ באה המלכה בתשעה לחדש (עי' אחרי אות רל"א) וצריכים בני ההיכל, דהיינו בני ישראל, לעשות שמחה ולטבול בנהר לטהר עצמם להיות ראויים אל הזווג של המלכה עם ז"א ביום האחר, דהיינו בעשרה לחדש, ביוה"כ. שהוא הזווג שלה, שז"א ישום שמאלו תחת ראשה, כמו שאתה אומר, שמאלו תחת לראשי.

לא) וכדין ישראל בתעניתא וכו': ואז ישראל הם בתענית על עונותיהם ומתכפרים להם. כי אמא עלאה, שהיא בינה, מאירה פניה אל המלכות בזווג. כי ביוה"כ עולה המלכות ומלבשת את הבינה. ומתכפר לכל בני ההיכל, שהם ישראל, משום שהשמאל דז"א מקבל אותה ביום הזה. כי הראש של המלכות שורה על שמאל. פירוש. כי אז נגלה הארת החכמה משמאל דז"א הממשיך משמאל הבינה, שהארת החכמה מכפרת העונות. כמו שנתבאר כל זה לעיל (בפרשת וירא מאות שפ"א עד אות שפ"ז ע"ש ובפרשת נח מאות שפ"א עד אות שפ"ו ע"ש).

לב) ביומא קדמאה דחג וכו': ביום הראשון של סוכות, יתעורר קו הימין דז"א כנגד המלכות, כדי לחבק. דהיינו בסו"ה וימינו תחבקני, ואז יש לכל שמחה, וכל הפנים מאירים. ושמחת ניסוך מים הצלולים על המזבח. וצריכים בני אדם לשמוח בכל מיני שמחה, מפני שהימין גורם זה. כי בכל מקום ששורה הימין, שהוא חסדים, צריך להיות שמחה בכל, אז היא שמחה להשתעשע.

כל טוב הצלחה וברכה

...

תמונה  United Nations Photo

כתיבת תגובה

2 תגובות בנושא “מראש השנה עד שמיני עצרת, סוד חג האסיף

  1. .....ומשום זה הפריד יעקב בין מדרגות העלינות הקדושות,
    למדרגות אחרות: של שאר העמים
    כמו שאתה אומר, וישת לו עדרים לבדו וגו' (בראשית ל')
    הפריד עדרים לעצמו, שלא יהיו חלקו כשאר העמים,
    כמו שיעקב הפריש לו את מדרגות האמונה למעלה, דהיינו הצאן המקושרות, הנולדים מהנוקבא הנקראת אמונה,
    שהפרידם ממחנות החצונים הנמשכות משמאל,
    כן הוצרך להפריד המדרגות של מחנות הקדושות למטה, שה"ס הכבשים שנולדים מצאן המקושרות,
    שהפרידם מהעטופים - שהם הנולדים ממחנות החצונים,
    ולקשרם עמו בהיכלות דמלכה, שהיא הנוקבא,
    שעליהם נאמר והכבשים הפריד יעקב וגו'

    (זוהר, ויצא, סתרי תורה, הסולם, שיט)

    המחנות העליונים נפרדים זה מזה,
    כי בשעה שזוהר האש, שבהארת השכינה מתגלה,
    כל מדרגות האחרות, הנמשכים משמאל, מתבישים ומתעטפים

    דהיינו, שמתעלפים
    מחמת התשוקה, מאותו הזהר שאינם יכולים לקרב אליו.

    וכל אלו מדרגות הקדושות שהם בתקון שלו, של קו האמצעי, שהוא יעקב,
    הנה בשעה שזהר ההוא מתגלה, הם שמחים ועולים מיד להתקרב אליו ולהתקשר בו,
    והזהר מתתקן בהם.
    וזה סוד, והיו העטופים ללבן (בראשית ל') דהיינו הנמשכים משמאל, שהם מתעטפים בעת התגלות הזהר
    והקשורים ליעקב (בראשית ל') דהיינו המתוקנים להתקשר עמו

    (שם, הסולם, שכא)

  2. והוצרך יעקב לבחור ולהפריד את המדרגות הקדושות שלחלקו, שהם הקשורות, מאלו המדרגות של שאר העמים- שהם העטופים וכל זה הוצרך יעקב לעשות וע"כ כתב הקב"ה בתורה את נאמנותו וצדקתו של יעקב, בתוך סתרי דברים האלו. אשרי חלקו. (זוהר, ויצא, סתרי תורה, שכב)

השאר תגובה