מדרש הנעלם בראשית

בס"ד

שנו) רבי חזקיה אמר, אני הייתי במקום של ערביים, וראיתי אנשים שהיו מתחבאים במערה בים ההרים, ובאים לביתם מערב שבת לערב שבת. אמרתי להם מה זה שאתם עושים. אמרו לי, פרושים מן העולם אנו, ועוסקים בתורה בכל יום ויום, ולפעמים אין אנו אוכלים רק עשב השדה.

שנז) אמרתי להם, ובכל זמן במה אתם נזונים. אמרו לי, אנו מוצאים במדבר עצים המצמיחים מזונות, ואנו אוכלים אותם. כשההלכה (הלכה היא המהלך ההגיוני שמתקבל בדרכי השכל וההגיון) מאירה לנו מרוב שמחה, נפרד אחד ממנו, ומבשל אותם ואנו אוכלים. ויום הזה נחשב לנו שהוא בכי טוב. ובזמן שעצים אלו אינם צומחים, אנו אוכלים עשב שאנו מוצאים, ומבשלים אותם ואוכלים.

שנח) אמרתי להם יהיה חלקי עמכם לעולם הבא. אשריכם בעולם הזה וטוב לכם בעולם הבא. עתה אני יודע שלא תהיו בבושה, כשיבוא משה לתבוע עלבונה של תורה. אמרתי להם, בני, בחייכם, איזה חידוש נתחדש לכם ביום הזה.

זהר חדש, הסולם, כרך י"ט, מדרש הנעלם בראשית, עמ' קלד.