וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה

אחו"ה נתת"ה dannerzz

אחו"ה נתת"ה  תמונה dannerzz

יעקב מגיע שלם עיר שכם. שלם בי"ג מידות רחמים, לאחר שפדה את הארמי שבו בפדן ארם. ומיד נתפנה לתקן בה תיקונים:

א) "וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר", בברכת חונן הדעת שנאמר חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. (ו)חננו מאיתך דעה (ו)בינה והשכל. ברוך אתה ה' חונן הדעת.

ב) "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה", ראשי תיבות אחו"ה, סופי תיבות נתת"ה, מלמד שכוונתו להיטיב לנבראיו היא לתת אחוה בלב הבריות. 

ג) "מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם", ראשי תיבות אש"ב מ"ח, שאין ישוב אלא בדעת.

ד) "בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה" , אל תקרי מאה אלא אמה, באמה קשיטה, שאין לך קישוט יפה יותר לאמה מאשר מילה שנאמר "צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה", ואל אמה תכלנה, ראשי תיבות אות, ואין לך קישוט יפה יותר לאמה, (ולאמת) מאשר אות ברית קודש, שהיא מאירה לאדם כאור בצ(ה)רים, וזהו צהר תעשה לתיבה, כי בשעה שמתגלה אות י' ברית קודש (לאחר הסרת העורלה, והפשלת העור החוצה, שהוא גלוי אות הברית י') הופך יצה"ר שהוא יצר הרע ל-צהר לחלון מאיר אור, והוא צהר תעשה לתיבה.

וזהו סוד מקום קבורת יוסף שנאמר "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה". 

כל טוב הצלחה וברכה, שנצליח, כמו יוסף, להכליל את י"ב גבולי אלכסון שבנו (ניגודים) לכלל שלם אחד, שנאמר "ונתתי לך שכם אחד (מאוחד) על אחיך", כי כל הבחינות השונות באדם מכונות בשם "אחים", והפירוש לפסוק "ונתתי לך שכם אחד על אחיך", הוא: שנוכל לאחד את הניגודים שבנו לכלל אחד וליחדו לה'.