לוחות ושברי לוחות בלימוד התורה

לוחות ושברי לוחות בארון, תמונה Jacob

לוחות ושברי לוחות בארון, תמונה Jacob

וַיַּשְׁלֵךְ מידו [מִיָּדָיו] אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. (שמות לב יט) לוחות ושברי לוחות מונחים בארון (בבא בתרא יד, ב. מנחות צט, סוף עמוד א)

יש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בלימוד התורה צריכים להיות שני דברים הפכיים - לוחות ושברי לוחות. מצד אחד, על האדם להיות בבחינת "לוחות". דכמו שהאותיות שעל הלוחות היו חקוקות על האבנים ואי אפשר היה להפריד בניהם, כמו כן על האדם להבין ולהשיג בשכלו הוא, את דברי התורה, עד ששכלו והתורה יהיו לאחדים ממש (שנאמר והיו לאחדים בידיך, יחזקאל לז יט) כאשר מאמין לבד במה שכתוב בתורה, עדיין אינו יוצא בזה ידי-חובת תלמוד תורה, ורק כאשר מבין בשכלו את התורה, הרי הוא יוצא ידי חובתו.

אך מאידך באותו "ארון" בו מונחים הלוחות, היו גם "שברי לוחות", דבשביל לימוד התורה, על שכלו של האדם "להשבר". 

כי מכיון שחכמתו של הקב"ה גבוהה לאין שיעור משכל האדם, ורחוקה ממנו בתכלית, אי-אפשר שהשכל יבין וישיג אמיתית חכמתו של הקב"ה.

ורק ע"י שהאדם הוא בבחינת "שברי לוחות", ומתבטל לגמרי לחכמתו של הקב"ה, אזי מסייע לו השם יתברך שיתעלה שכלו לבחינה גבוהה ביותר, ויהיה מסוגל להשיג אמיתתה של תורה. וכמו שאומרים בתפילה, אלקי נצר "ונפשי כעפר לכל תהיה" ורק לאחרי זה יכול להיות "פתח לבי בתורתך". אבן עזרא

מתוך דבר מלכות לפרשת כי תשא עמוד נד

כתיבת תגובה

2 תגובות בנושא “לוחות ושברי לוחות בלימוד התורה

  1. "ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישא,
    בטשה ביה ואמרה ליה, לאו הכי כתיב *"ערוכה בכל ושמורה",
    אם ערוכה ברמ"ח אברים של אדם משתמרת". "
    ההוא תלמיד דלמד בחשאי,
    בטשה ביה ברוריה ואמרה "ערוכה בכל",
    אם ערוכה ברמ"ח אבריו שמורה בלב"
    (ערובין נד).

  2. ווי להאי שופרא דבלי בהאי עפרא!
    (אוי ליופי זה שבלה בעפר זה!)

    טפה הקדושה והנאמנה, שכל ההשגחה הארוכה סובבת לגלות פניה של אמת,
    ובגילויה חוזרת וזורקת מים טהורים,
    מים נאמנים על כל פנות ההשגחה והמציאות,
    וכל הריקים מלאים,
    וכל המעונים מושפעים,
    ואין כאן לא קורי ברזל ולא קורי עכביש,

    אבל יש כאן כבוד גדול ואהבה נאמנה,
    חוזרות ושבות מהשי"ת לנבראיו,
    ובכל מקום שנותן עיניו- מתרפא.....

    וזה שאמרתי לך פנים בפנים בשעת חדוה,
    אשר עיקר חטא דור דעה היה בסוד הכתוב:
    "אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך וכו', וימרו על ים, בים סוף",
    ופירשתי, שמתנה יקרה מערכה,
    היא לפי יקר הדרת הנותן.

    והמה פגמו בזה לראשונה, "שלא השכילו את נפלאותיך",
    אלא סתם "נפלאות" ואם כן העיקר חסר מן הספר,
    וזה גרם להם שחזרו לאחוריהם בשעת קבלת התורה,
    ואמרו: "דבר אתה עמנו ונשמעה",
    והגם שהתורה לא מיחסת להם חטא בדבר,
    כי נאמר "מי יתן והיה לבבכם זה ליראה אותי וכו' כל הימים"|,
    הוא משום שחטא שקדם למתן תורה לא נכתב בתורה, כידוע.
    כי התורה בדרך התיקון עוסקת
    ולא בדרך חטאים.

    ....אשר ע"כ מוצא כ"א ואחד את פרטי האיברים שלו בתורה, כי כמו *שערוכה בכללה, לכלל כולו,
    כן ערוכה בכללה לפרט אחד,
    ולא עוד אלא אדרבה, שאין בכלל יותר ממה שיש בפרט,
    וזה שיעור נשלם ואמיתי בעיון רב,
    אשר ע"כ כתוב "באהבתה תשגה תמיד"
    "והגית בו יומם ולילה",
    ו"אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא",
    והוא שיעור מותאם בתכלית התאום שהכל אחד הוא,
    ואין הרוחני נחתך לחלקים
    וצריך לקדש את עצמו ולטהר במוחא ולבא,
    וכשתברך בברכות התורה כמתחילה, תשיג את הפסוק הנכבד:
    "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי".

    ( אגרת ד', יהודה ליב, בעה"ס)

השאר תגובה