משמעות ד' כוסות היין שאנו שותים בט"ו בשבט


מחר בערב נסב כולנו אל השולחן לחגוג את סדר ט"ו בשבט. מדרשים רבים נכתבו על שם החודש שבט. בעל הסולם מסביר במאמר *מוחין דשיבוטא, כי שם החודש שבט נגזר מהפועל שהביט, כלומר ענין של הבטה, כמאמר חז"ל בשכר ויסתר משה פניו זכה לתמונת השם יביט. ואין הבטה אלא לשון טוב, כי כאשר אדם מביט בעיני החכמה (האלקית) על העולם הוא רואה בכל ביטוי של טוב, שזה פירושו של מאמר הפרקי דרבי אליעזר, (פרק ג') מטרם שברא הקב"ה את העולם, היה הוא ושמו הגדול אחד, שמילת אחד סובבת על רצונו האחד ויחיד של הבורא להטיב לנבראיו.

בנו, הרבי ברוך שלום הלוי אשלג מסביר כי **שבט, הוא מלשון אם לשבט או לחסד, היות כי שבט הוא החודש החמישי מתשרי, (וכל חמישי משלים לפרצוף שלם) הרי שבמחצית שבט, הוא ט"ו בשבט, על האדם להכריע אם ילך בדרך החסד, שהיא רוחניות, או בדרך של שֵׁבֶט, שהיא היפוכה.

במהלך הסדר גם נשתה ארבע כוסות באופן הבא:

כוס ראשונה כולה יין לבן

כוס שניה מיעוטה יין אדום ורובה יין לבן

כוס שלישית מחציתה יין אדום ומחציתה יין לבן

כוס רביעית כולה יין אדום.

יש הרואים בארבע הכוסות משל  לד' תקופות השנה, על גווניהם המשתנים, חורף, קיץ , אביב וסתיו. וחכמים רואים בהן בהן ד' בחינות של שמו הפשוט במידת הרחמים, הוא שם בן ד' המלובש בכוסות היין, באופן הבא:
טבלה טו בשבט

כעת מספר מילים על הטבלה, כוס היין הראשונה כולה יין לבן, כמרמזת לספירת חכמה, ואות י' דשם הוי"ה, כי בספירת חכמה שעניינה הוא כח+מ"ה, מלובש פוטנציאל האור האלוקי, אך המימוש שלו יצא לפועל רק בספירת הבינה, שהיא שורש לכלים, את שורש הכלים בספירת הבינה, מייצג היין האדום.

הכוס השלישית נחלקת לשני סוגי יין: מחציתה יין, לבן ומחציתה יין אדום, והיא כנגד ספירת תפארת, או כנגד פרצוף זעיר אנפין, כמויות היין שוות בכוס השלישית, משום שאור החכמה (היין האדום) יכול להיות מושפע רק באותו שיעור שבו מושפע אור החסדים (המיוצג ע"י היין הלבן). לכן ספירת תפארת נבחנת ל קו אמצעי משום השוויון המתקיים בה בין אור החכמה לאור החסדים. הכוס הרביעית תכיל יין אדום והיא נמזגת כנגד ספירת מלכות, ואות ה' אחרונה דשם הוי"ה.

ט"ו בשבט שמח לכולם, וכמאמר רבותינו שנזכה להביט ולראות שהכל טוב בעולמנו, ונבחר בחסד הרוחניות.

כל טוב לכולם וט"ו בשבט שמח 🙂
...
מקורות:  * מוחין דשיבוטה, ספר שמעתי ה' שמעך, כרך ד' עמוד שכט-שלב
* *  מקור שם חודש שבט בספר ברכה ושלום, כרך מועדים, מאמר קלח, ט"ו בשבט - זמן                         חניטת הפירות/ כי האדם עץ השדה

כתיבת תגובה

השאר תגובה