פיירוז, אגוזי לוז, ט"ו בשבט ומגילת שיר השירים

עיני שקד

בנתי שלביה עיניה לוזיה, בתי שלהבת יה עיניה עיני שקד שרה םיירוז

הזמרת הלבנונית הידועה בכינויה פיירוז, נהגה לשיר שיר בערבית הנקרא, "בִּנְתִי שַׁלְבִּיָה", שפירושו, "בתי שלהבת-יה". השיר היה מושמע רבות מעל גלי האתר ברחבי המזרח התיכון, ונשא חן וחסד בעיני מוסקאי בריטי בשם רון גודווין. רון העניק לשירה של פיירוז "בִּנְתִי שַׁלְבִּיָה", עיבוד מערבי, וכך הוא נשמע.

כך נשמע השיר המקורי בביצוע פיירוז:

"בנתי שלביה", בתי שלהבת-יה, שרה פיירוז, עיניה לוזיה, כלומר עיניה שקדים. מי היא הבת המדוברת בשיר, ומה הקשר שלה לט"ו בשבט?

הבת המדוברת בשיר היא נשמת אדם, או הנשמה האלוקית, או כפי שמכנה אותה מגילת שיר השירים, שלהבת-יה. מדוע נחשבת הנשמה האלוקית לבתו של הקב"ה? כאשר נתבונן במילה שלהבת-יה, נוכל לראות כי ניתן לכתוב אותה בצירופים הבאים:  להב-שת-יה, או, בת של ה'-יה, או שבת-לה'-יה.

ובשעה שכוחות הנשמה האלוקית מתנוצצים באדם, זורחות עיניו כפרחי שקד, כי שקד אותיות קדש, ואש הקודש הבוערת בעינים היא עדות ללהב הנשמה האלוקית היוקדת בו.

ט"ו בשבט שמח לכולנו