בעלי הזוהר נוהגים לראות בפירות שאנו אוכלים את השתלשלות העולמות, הנמשכים משם הוי"ה. ד' עולמות נמשכים משם הוי"ה, והם אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.
אותיות שם הוי"ה השתלשלות העולמות הנהגת הספירות
אות י' עולם אצילות חכמה
אות ה' עולם הבריאה בינה
אות ו' עולם יצירה תפארת
אות ה' עולם עשייה מלכות
עולם אצילות הנמשך מאות יוד בשם הוי"ה, הוא מלשון אצלו, וסמוך לו, כלומר עולם האצילות הוא הקרוב ביותר לתכונת הבורא, שהוא המשפיע האולטימטיבי. ובעולם האצילות נאמר, לא יגורך רע, כלומר אין בו כלים, רק אור זך.
עולם אצילות נכתב באות א' שהיא אלופו של עולם, להיותו נסתר מאתנו, פותחת התורה באות ב', כלומר, במאמר בראשית, ובפועל ברא. הפועל ברא מתיחס אל עולם הבריאה. כאשר אנו אוכלים פירות המשתלשלים מעולם הבריאה, שהוא הכי קרוב לעולם האצילות, אנו אוכלים את כל הפרי, תוכו וקליפתו, להיותם טובים לנו. מעולם הבריאה משתלשלים פירות כמו, תאנים, (דבלים) גפן (צימוקים).
עולם הבריאה מוליד מתוכו את עולם היצירה, הנגזר מן הפועל יצר המוזכר בספר בראשית פרק ב', ככתוב, "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה", אומרים חז"ל, ב' פעמים אות י' של וייצר, מכוונים לב' יצרים שנוצר בו האדם, האחד הוא טוב, והשני הוא רע.
מעולם היצירה משתלשלים פירות שאת חיצוניותם אנו אוכלים, ואת תוכם אנו זורקים, כי הוא מזיק לאדם, ואלו הם כדוגמת הזית, התמר, האפרסק, השזיף, המשמש והדובדבן.
עולם היצירה מוליד את עולם העשייה, הנקרא ע"ש הפועל לעשות המוזכר בבראשית פרק ב', שהוא המקור לקידוש שאנו אומרים בליל שבת, וזו לשונו, "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
מעולם העשייה משתלשלים פירות שאת קליפתם אנו זורקים, ואת תוכם אנו אוכלים, כמו תפוז, רימון, קלמטינה, אשכולית, פומלה פומלית. ואלו הם הפירות היותר כבדים שאנו מכירים.
כדי להמחיש את השתלשלות העולמות, הנמשכים משם הוי"ה, ואת הפירות המשתלשלים מהם, הכנו את התמונה הבאה.
ט"ו בשבט שמח ומלא מחשבה על הטוב הנתון לנו כנבראים