הָאִישׁ שֶׁבָּא לְכָאן
כְּבָר לֹא מַגִּיעַ
אֵין סִבָּה
אוּלַי עָזַב אוּלַי הָלַךְ לוֹ
לָעוֹלָם הַבָּא
אֶת הָאֱלֹהִים הוּא הִתְהַלֵּךְ
כֵּן זֶה חֲנוֹךְ
תּוֹפֵר הָיָה הוּא מִנְעָלִים
בָּהֶם נוּכַל לִדְרֹךְ
אַךְ יוֹם אֶחָד הוּא נֶעֱלַם
פָּרַשׁ מִן הָעוֹלָם
חָמֵשׁ שִׁשִּׁים וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת
הָיוּ יְמֵי חַיָּיו
בַּכְּתָבִים קָרְאוּ אוֹתוֹ
מטט אוֹ מְטַטְרוֹן
אוּלַי הוּא פַּאי
הוּא שֵׁם שַׁדָּי
סָפוּן לוֹ בָּאָרוֹן
וינסנט ואן גוך, זוג נעליים, ארל 1888