איך מתקנים עולם? כפר טרשא הופך להיות מאתא מחסיא הוא מבוא רחמים, מדרש הנעלם לזהר פרשת וירא

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

אנשי כפר טרשא הופכים לתושבי מאתא מחסיא, כלומר לתושבי מבוא רחמים

אנשי כפר טרשא הופכים לתושבי מאתא מחסיא, כלומר לתושבי מבוא רחמים, תמונה Olibac

מדרש הנעלם בספר הזהר פרשת וירא מספר את הסיפור על אנשי כפר טרשא, שמצאו את עצמם שרויים במגפה. באותו זמן בו פורצת המגפה מתארחבמלון הכפר רבי אחא, אליו פונים התושבים בבקשה לעזרה. רבי אחא מסייע בידם, מחזירם בתשובה ולבסוף נצערת המגפה. כדי לסכם את המהלך הטוב, משנה רבי אחא את שם הכפר מ"כפר טרשא", ל"מאתא מחסיא", כלומר למקום שבאים אליו רחמים, או "מבוא רחמים". כי פירוש מילת אתא יורה על הפועל בא, כלומר הגיע, ואות מ' לפני הפועל יורה על מקום, לכן "מאתא" הוא מבוא, ו"מחסיא", הוא לשון חסות ורחמים, כלומר רבי אחא, שהוא לשון אח ואיחוד, מאחה ומאחד את אנשי "כפר טרשא", הכופרים באמונתו יתברך (כי מילת כפר הוא לשון כופר (שם עצם) וכפירה, מלשון כופר בעובדות ובאמת, לשון הכחשה וחושך, ו"טרשים", הוא מקום שיש בו אבנים, ולא צומח בו דבר) לכלל "מאתא מחסיא", כלומר למקום אחד שאליו באים הרחמים, הוא "מבוא רחמים".

והנה זהר פרשת וירא אותיות קכד - קכח פרוש הסולם על הסיפור, אותיות הללו לשון זהר, אותיות דקות באור הסולם.

קכד) ר' אחא אזל לכפר טרשא, אתא לגבי אושפיזיה, לחישו עליהו כל בני מתא, אמרו גברא רבא אתא הכא, נזיל לגביה, אתו לגביה, אמרו ליה לא חס על אובדנא, אמר להו מהו. אמרו ליה, דאית שבעה יומין, דשארי מותנא במאתא, וכל יומא אתתקף ולא אתבטל.

קכד) ר' אחא אזל וכו': ר' אחא הלך לכפר טרשא, ובא שם למלון, התלחשו עליו כל בני העיר, אמרו, אדם גדול בא לכאן נלך אליו. באו אליו. אמרו לו, וכי אינו חס על המגפה. אמר להם מהו. אמרו לו, שכבר יש שבעה ימים שמגפה שורה בעיר, וכל יום היא מתחזקת ואינה מתבטלה.

קכה) אמר להו, ניזיל לבי כנישתא, ונתבע רחמי מן קדם קב"ה. עד דהוו אזלי אתו ואמרו, פלוני ופלוני מיתו, ופלוני ופלוני נטו למות. אמר להו רבי אחא, לית עתא לקיימא הכי, דשעתא דחיקא.

קכה) אמר להו וכו': אמר להם נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מהקב"ה. עוד שהיו הולכים, באו אנשים ואמרו להם פלוני ופלוני מתו, פלוני ופלוני נוטים למות. אמר להם ר' אחא, אין עתה העת לעמוד כך כי השעה דוחקת.

קכו) אבל אפרישו מנכון ארבעין בני נשא, מאינון דזכאין יתיר, עשרה עשרה לארבעה חולקין, ואנא עמכון, עשרה לזווייתא דמאתא, ועשרה לזווייתא דמאתא, וכן לארבע זווייתא דמאתא, ואמרו ברעות נפשכון עניינא דקטרת בוסמין, דקב"ה יהב למשה, ועניינא דקרבנא עמיה.

קכו) אבל אפרישו וכו': אלא הפרישו מכם ארבעים אנשים, מאלו הכשרים ביותר, ויתחלקו עשרה עשרה לד' חלקים. ואני עמכם. עשרה לזוית זו של העיר ועשרה לזוית זו של העיר וכן לד' זויות של העיר. ותאמרו, ברצון נפשכם הענין של קטורת הסמים, אשר הקב"ה נתן למשה. וענין הקרבנות תאמרו ג"כ עמו.

פירוש כי יש דבר, ומגפה, דבר פירושו כמ"ש חז"ל (תענית כ"א.) אם ג' אנשים מתים בג' ימים זה אחר זה בעיר וכו' הוא דבר. אבל מגפה, הוא מיתה בהמון, כעין שכתוב בפ' קרח, ויהי המתים במגפה ארבעה עשר אלף. ויש ב' בחינות בכללות כל הדינים: דינים דנוקבא, הנק' פתח האהל. ודינים דדכר הנק' כחום היום. (כנ"ל דף י"ט ד"ה והוא, עש"ה). ודבר נמשך מן דינים דנוקבא, בסוד לא זכי הא רע, שנתגלה מדת הדין שבה. וצריכים תפילה ותשובה לחזר ולהמתיקה במדת הרחמים, כמו שהיתה מטרם החטא. ומגפהנמשכת מדינים דדכר מכח התגברות קו שמאל על הימין, שדינים אלו נמשכים מבינה, שה"ס עלמא דדכורא, וה"ס מדת הרחמים, וא"כ אין צריכים כאן תפלה, שענינה הוא להמתיק את הנוקבא במדת הרחמים שהוא בינה, כי אדרבא, הדינים, הללו ממדת הרחמים באים, שה"ס בינה, ששם מקום מציאת ג' הקוין הללו. אלא שצריכים להעלות מ"ן בסוד מסך דחירק, ולהמשיך קו אמצעי ולכלול הקוים ימין ושמאל זה בזה בבינה גופה, ומשם אל זו"ן. וזהו נעשה בסוד הקרבת הקטרת, או על ידי אמירתה בכונה.

וז"ש, אמר להו ניזיל לכי כנישתא, כי תחילה חשב ר' אחא שיש דבר בעיר, וא"כ צריכים תפלה להחזיר הנוקבא למדת הרחמים, וע"כ אמר להם ניזיל לבי כנישתא להתפלל. אבל כששמע שיש מיתה בהמון, שאמרו לו פלוני ופלוני מיתו פלוני ופלוני נטו למות, אז ראה שהוא מגפה, לכן, אמר להו ר' אחא לית עתא לקיימא הכי וכו', כי למגפה אין תפלה מועלת כי אינה חסרה אז ממיתוק במדת הרחמים, אלא שצריכים קטורת דוקא, לגלות בה קו אמצעי ולכלול הקוין זה בזה. שכל זה נעשה על ידי קטרת, או על ידי אמירה בכונה את פרשת הקטרת. וסוד ד' פעמים עשרה אנשים שלקח עמו וסידרם לומר פרשת הקטרת, לד' זויות העיר, שעשו כן ג' פעמים, הוא להמשיך י"ג מדות הקדושות מדיקנא דאריך אנפין, וע"כ סיבב העיר ג"פ, כי ג"פ ד' שבמ' האנשים הוא י"ב. וע"כ אמרואנא עמכון, שהוא היה כנגד האחד הכולל את הי"ב. והיו יחד י"ג.

קכז) עבדו כן תלת זמנין, ואעברו בכל מאתא, לארבע זווייתא, והוו אמרין כן, לבתר אמר להו, ניזיל לאינון דאושיטו למימת, אפרישו מנייכו לבתיהון, ואמרו כדין, וכד תסיימו אמרון אלין פסוקייא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש וגו' ויקח אהרן וגו'. ויעמוד בין המתים וגו'. וכן עבדו ואתבטל מנייהו.

קכז) עבדו כן וכו': עשו כן שלשה פעמים, ועברו בכל העיר אל ארבע זויות, ואמרו כן. לאחר כך אמר להם נלך לאלו שהגיעו למות, והפרישו מכם אנשים שיבואו לבתיהם, ויאמרו כזה שאמרנו, וכאשר תשלימו תאמרו אלו הפסוקים: ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו', ויקח אהרן וגו', ויעמוד בין המתים וגו'. וכן עשו. ונתבטלה המגפה מהם.

קכח) שמעו ההוא קלא דאמר, סתרא סתרא קמייתא, אוחילו לעילא, דהא דינא דשמיא לא אשרי הכא, דהא ידעי לבטלא ליה, חלש לביה דרבי אחא, אדמוך, שמע דאמרי ליה, כד עבדת דא, עביד דא, זיל ואימא לון דיחזרון בתשובה, דחייבין אינון קמאי. קם ואחזר להו בתשובה שלימתא, וקבילו עלייהו דלא יתבטלון מאורייתא לעלם, ואחליפו שמא דקרתא, וקארון לה מאתא מחסיא.

קכח) שמעו ההוא קלא וכו': שמעו קול שאמר הסתרה הסתרה הראשונה המתיקו למעלה, שהרי דין השמים אינו שורה כאן, כי הם יודעים לבטל אותו.

פירוש. כי ב' דברים היו צריכים לתקן על ידי אמירת הקטרת, א) להעלות מ"ן לסוד מסך דחירק, שעליו יוצא קומת החסדים שהוא קו האמצעי. ב) להמשיך הזווג על המסך דחירק ולכלול הקוין ימין ושמאל זה בזה ולהמשיך הג"ר. אמנם בסבת החטאים של אנשי המקום, לא הספיקו רק להעלות את המסך דחירק, שהוא מחליש את תוקפו של קו השמאל, (כנ"ל פ' לך דף י"ג ד"ה ונתבאר ע"ש) ונתבטלו על ידו הדינים דדכורא שהוא המגפה, אבל בשביל זה באו בהסתרה שניה, שנפלו לבחינת ו"ק בלי ראש (כמ"ש שם ד"ה ונתבאר) כי עוד לא הספיקו לגלות הזווג על המסך ולהמשיך הג"ר. וזהו שעירר אותם אותו הקול שאמר, סתרא סתרא קמייתא אוחילו לעילא, רק הסתרה הראשונה, שה"ס המגפה, המתיקו למעלה, דהא דינא דשמיא, דהיינו דינים דדכורא הנקרא שמים, לא אשרי הכא, אינם שורים יותר כאן, דהא ידעי לבטלא ליה, כי על ידי הקטרת העלו את המסך דחירק המבטל את הדינים הללו דדכורא. אמנם בשביל זה, באו להסתרה השניה שהוא ו"ק בלי ראש. וזהו שעורר אותם הקול.

חלש לבו של ר' אחא, נתנמנם, שמע שאמרו לו כאשר עשית זאת עשה זאת. לך ואמור להם שיחזרו בתשובה, כי חוטאים המה לפני. קם והחזיר אותם בתשובה שלמה. וקבלו על עצמם שלא יתבטלו מתורה לעולם, והחליפו שם העיר, וקראו אותה מאתא מחסיא. על שם שהקב"ה חס עליהם.

פירוש. אחר שר' אחא שמע הקול, חלש לבו ונתנמנם, שיורה, שהרגיש גם הוא הסתלקות המוחין, והודיעו לו בזה, שמוטל עליו להחזיר אותם בתשובה שלימה. דהיינו שימשיכו הג"ר ע"י המשכת הזווג על המסך והתכללות הקוין זה בזה, שאז נמשך זווג פב"פ אל זו"ן. שזה נקרא תשובה, כמו שביארו. תשוב ה' לגבי ו', וז"ש כד עבדת דא, עביד דא, כיון שהבאת אותם לבחינת ו"ק בלי ראש, הרי עליך להורותם שימשיכו גם הג"ר. וז"ש וקבילו עליידו דלא יתבטלון מאוריתא לעלם, דהיינו שיתדבקו לעולם בקו אמצעי הנקראאורייתא. וז"ש ואחליפו שמא דקרתא, וקארון לה מאתא מחסיא. כי מקודם לכן היתה נקראת כפר טרשא, שהוא מלשון שדה טרשין, שפירושו שדה מלאה אבנים ואינה ראויה לזריעה. והוא משום שיושביה היו נמשכים אחר קו שמאל. אבל עתה אחר שנאחזו בקו האמצעי והמשיכו ג"ר, נחלף המקום ונעשה למאתא מחסיא. דהיינו למקום שהקב"ה חס עליו ומשפיע להם כל טוב.

סיכום הדברים

ומדוע נזכרנו בסיפור על אנשי כפר טרשא, שהפכו לאנשי מאתא מחסיא שהוא מבוא רחמים, דווקא עכשיו? היות שאנו נמצאים בחודש אלול, הוא חודש התשובה והרחמים, והוא שורש לי"ג מידות רחמים שמשפיע הקב"ה לעולם, עלה במחשבה סיפורם של אנשי כפר טרשא.

להיות התורה והספר הזה"ק מדברים באדם אחד, יכול כל אחד ואחד מאתנו למצוא בתוכו את אנשי כפר טרשא כלומר, יכול כל אחד ואחד מאתנו לראות כיצד האנשים הכופרים שבו, נגפים כאשר מגיע למקום רבי אחא, הכוח או הפוטנציאל המאחה והמאחד את כולם, והיאך באמצעות י"ג מידות רחמים אותן הוא ממשיך הוא עוצר את מגפת ומגופת הגוף הטרשי, הופך אותו למבוא רחמים, כלומר למקום אשר אליו באים רחמים, וממשיך בו אהבה וכל טוב.

שנה טובה ומתוקה לכל

כתיבת תגובה

תגובה אחת בנושא “איך מתקנים עולם? כפר טרשא הופך להיות מאתא מחסיא הוא מבוא רחמים, מדרש הנעלם לזהר פרשת וירא

השאר תגובה