שלום וברכה לכולם,
מהו שורשה הרוחני של הנעל? מנין היא היא נמשכת? מדוע אמרו חז"ל, (שבת קכ"ט) לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו? מדוע לא אמרו יקח סנדלים לרגליו, מה ההבדל שבין נעל לסנדל, מדוע מיוחסים סנדלים לרומאים? ואילו נעלים לבני ישראל? שכן במשה כתוב, של נעליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, וביהושע נאמר של נעלך?
שורש המילה נ.ע.ל מצביע על משהו שאינו פתוח, שאין לגביו גישה, כפי שאומר שיר השירים, גן נעול, אחותי כלה מעין חתום. בתלמוד עשר הספירות כתוב שמלכות דאין סוף עשתה סוף וצמצום לקבלת האור, ובאור בהיר כותב כך: כי נעל: ה"ס המסך המעלה או"ח ומסלקו למקורו, אלא בעת שנמשך עמו כח מלכות השורשית נק' נעל בסוד גן נעול אחותי כלה,
השימוש בנעלים מצביע על נעילת הרצון והגבלתו ותחומו, לצורך הענין ניתן לומר כי שורש נעילת נעלים הוא בצמצום א', שהוא בחינת סור מרע, לכן אמר הקב"ה למשה במראה הסנה הבוער, של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, ומדוע, בעוד אדם רוצה לקבל לעצמו בלבד, הוא צריך עיצה כדי להגביל רצונו, כדי שלא ימות ממנו, ועיצה זו היא מנעלים, מה שאין כן, כאשר בא משה להשפיע נחת רוח במראה הסנה אז נאמר לו, של נעליך, כלומר פה במקום הזה שרוצה להשפיע אין סכנה של מות, לכן אין צורך בנעילת נעלים ובהגבלה, אלא אדרבא, אדמת קודש הוא, כאן אפשר ללכת יחף, כי אינו רוצה לקבל לעצמו, ואין סכנה שימות, לכן אין סיבה להגבל, לכן יש מקום לאינסוף ברוך הוא להתפשט בסוד יחף, לכן גם בברכת כוהנים עומדים הכהנים יחפים בסוד התפשטות אור אינסוף ברוך הוא כי אין סכנת קבלה בברכה זו.
בעוד אותיות יחף, מעידות על קודש, בסוד חפי, בסוד חף מפשע (דקבלה לעצמו בלבד) הרי שדווקא נעילת נעלים מעידה על חול, שהוא קבלה לעצמו בלבד, ולכן מהוות הנעלים הגנה מפני החולין הזה, מה שאין כן סנדלים, לא רק ששורשם הוא חול sand אלא אף אצבעות הרגלים חופשיות, ואצבעות הרגלים, שורשן במלכי אדום שמתו, (בראשית ל"ו), ולכן נקראים בשם סנדל רומי.
כל טוב לכולם הצלחה וברכה