וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, לְרוּחַ הַיּוֹם

בס"ד

האל הוא אחד יחיד ומיוחד, לו האין, ולנו העין.

ייחודה של העין האנושית שהיא רואה מקצה לקצה, כלומר היא מוגבלת, ואנו בעלי העיניים מוגבלים בשדה הראייה שלנו. מה שאין כן, כאשר אנו עוצמים עיניים, ואשמורות העיניים חוצצות בינינו לבין העולם 'החיצוני' אנו נחשפים למציאות שונה, מציאות פנימית, נטולת הפרעה חזותית.

עצימת עיניים מאופיינת בנסיון להתרכז ולהתכנס פנימה.

אם נתבונן מעט במילה עצימה נראה שהמילה עצימה כלולה מאותיות עצמ+י"ה. כאשר האדם עוצם את עיניו, הוא פוגש את עצמיותו, בעוד הוא פוקח אותן, הוא נמצא במצב של מציאות חיצונית הנקראת פה+קח, שהוא מצב של לקיחה תמידית, המצביע על חסרון תמידי.

לעומת זאת, עצימת עינים, יוצרת מסך ביננו לבין הפה+קח, ויותר איננו נזקקים לחסר על מנת להתקיים, עצימת העיניים דווקא מובילה אותנו למקום פנימי ושקט שבו לא חסר דבר וממנו אנו יכולים לפעול.

אבחנה נוספת היא כי העין נפקחת אל מחוץ לגוף, בעוד האוזן כרויה אל תוכו. למשל, בזמן השינה, נסגרים הפתחים ה'אחראים' לעולם החיצוני הסובב, ונשארים פתוחים השערים הקשורים לקשב הפנימי האוהב. לאזנים אין עפעפים המוורידות תריס בזמן השינה, וכך נשארות האוזניים בקשר ובקשב גם כאשר הגוף החומרי שלנו מחליף כוח.

על האזן מספר ספר הבהיר,לה. עט. מה מחשבה אין לה קץ דהא חשיב אינש ושפיל לסופיה דעלמא אף האזן אין לה קץ ולא תשבע דכתיב (קהלת א' ח) דלא תמלא אזן משמוע, ומאי זיי"ן באוזן, מאי טעמא, מפני שהאזן דמות אל"ף, ואל"ף עיקריהן דעשרת הדברות הלכך לא תמלא האזן משמוע:

באור, אזן אותיות א'+זן, לומר כי האות א' מזינה את פנימיות האדם, ומפני שאתה פנימי (וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו פתח אליהו) אתה יכול להתחבר לפנימיות שלך דרך הא'+זן, לכן פותחת קריאת הייחוד בפועל שמע, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, כי ברגע בו אתה מייחד, אתה מודה באחדות הכל וניזון ממנה.

כתיבת תגובה

2 תגובות בנושא “וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, לְרוּחַ הַיּוֹם

  1. ושרה שומעת וכו':

    ושואל מהו והוא אחריו, היה צריך לומר, והיא אחריו, דהיינו שהיתה מאחורי המלאך המבשר,
    ומשיב אלא סוד הוא.
    ושרה שומעת היינו מה שאמר פתח האהל,
    שזה מדרגה תחתונה,
    פתח האמונה,
    דהיינו השכינה,
    והוא אחריו, היינו שמדרגה העליונה, שהוא הקב"ה. הודה לו מיום ששרה היתה בעולם, לא שמעה דבר מהקב"ה, זולת בשעה ההיא.

    פירוש אחר.
    ששרה היתה יושבת פתח האהל כדי לשמוע
    - מה שמדברים.
    והיא שמעה דבר בשורה זו שנתבשר בה אברהם. וע"כ אומר ושרה שומעת פתח האהל.
    והוא אחריו. היינו שאברהם היה יושב מאחוריה של השכינה.

    (זהר, וירא, הסולם קמז)

  2. נודע בשערים בעלה
    בשבתו עם זקני ארץ
    (משלי ל"א)

    *ת"ח (בוא *וראה),
    הקב"ה נתעלה ביקרו, כי הוא גנוז וסתום בהעלאה גכדולה, לא יש בעולם, ולא היה מיום שנברא העולם, מי שיוכל לעמוד על החכמה שלו. וע"כ לא יוכל לעמוד על חכמתו. משום שהוא גנוז וסתום, ונעלה למעלה למעלה, וכל העליונים ותחתונים אינם יכולים להשיגו, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ב' ממקומו. התחתונים אומרים שהשכינה היא למעלה. שכתוב על השמים כבודו. (תהלים קי"ג)
    והעליונים אומרים שהשכינה היא למטה. שכתוב על כל הארץ כבודך. (תהלים נ"ז)
    עד שכל העליונים והתחתונים אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו, משום שלא נודע ולא היה מי שיכול לעמוד בו.
    ואתה תאמר, נודע בשערים בעלה.

    אלא ודאי נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה שהוא נודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בלבו,
    כפי שיכול להשיג ברוח החכמה,
    ולפי זה מה שמשער בלבו כן נודע בלבו.
    ומשום זה כתוב נודע בשערים, דהיינו באלו השיעורים, שכל אחד משער בלבו,
    אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיכול להשיג ולדעת אותו.

    ר' שמעון אמר, נודע בשערים בעלה. מהו שערים.
    כמש"א, שאו שערים ראשיכם וגו',
    ומכח אלו השערים, שהם מדרגות עליונות, ומכח אלו השערים, שהם מדרגות עליונות, בכחם נודע הקב"ה, ואם לא היו אלו השערים, לא היו יכולים להשיג בו.

    בוא וראה, שם נשמתו של אדם, אין מי שיוכל לדעת אותה, אלא מכח אלו אברי הגוף ואלו המדרגות של אברי הגוף, המגלות פעולות הנשמה, משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת:
    נודעת ע"י אברי הגוף,
    ואינה נודעת ממהותה עצמה.
    כך הקב"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח. גנוז ונעלם מכל.
    אבל להזוכה באלו השערים דהיינו המדרגות העליונות, שהם פתחים לנשמה. נודע לו הקב"ה. ונמצא שנודע ע"י מדרגות העליונות שהפ פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו.
    בוא וראה, יש פתח לפתח,
    ומדרגה למדרגה,
    ומהם נודע כבודו של הקב"ה.
    והיינו פתח האהל,
    זה הוא פתח של צדק.
    שהיא המלכות, כמו שאתה אומר פתחו לי שערי צדק.
    זהו פתח הראשון לכנוס בו בהשגה,
    ובפתח הזה נראים כל שאר פתחים העליונים.. מי שזוכה לפתח הזה, זכה להשיג אותו, ואת כל שאר הפתחים עמו, משום שכולם שורים עליו.

    (זהר, וירא, הסולם, קנא- קנה)

השאר תגובה